כיום יש לי פיטבול בן שנה וחצי והוא כלב מדהים, אוהב ונאמן. אני לא מבין מאיפה מגיעה השנאה לכלבים הללו ולמה יש כזו החמרה באחזקתם, שהרי הם ידועים ככלבי משפחה נפלאים.
אני בהחלט מסכים עם העובדה שלרוב מדובר בכלבים מאד רגישים ואוהבים - עם זאת לצערי כל כלב כשנופל לידיים הלא נכונות או שעושים איתו טעויות בנושא ההתנהגותי עלול לפתח בעיות שבסופו של דבר יגרמו לנזק. החוק נועד להגדיר אילו גזעים הם בעלי פוטנציאל נזק. ברור כי יש עוד רשימה ארוכה של גזעים שאפשר להכליל ולמעשה כמעט כל כלב מהגזעים הגדולים עלול להיות מסוכן באחזקה לא נכונה. לצערי נוצרה גם תדמית לא טובה לגזע ופה כבר מדובר בפסיכולוגיה של המונים שאותה קשה לשנות.
למה במקום לסרס לא מחייבים את בעלי הבית בקורס אילוף, או מבחן פעם בתקופה לראות האם הכלב תוקפן, האם אין פה מדיניות של ראש קטן ופגיעה בגזעים?
נושא העיקורים והסירוסים לא חייב להיות במקום אילוף. שני הדברים חשובים כדי ליצור כלב משפחה נוח מזג ובריא. בהחלט היה רצוי לחייב מבחני אופי לכלבים מגזעים מסוימים ולפי שיקול דעתו של וטרינר רשותי, אך כרגע זה לא המצב ולצערי אין לדעתי תקציבים למימוש דרישה כזו. עלייה במודעות ולחץ ציבורי יכולים לעזור וליצור חקיקה בהתאם יש מדינות מערביות בהן זה בהחלט קיים.
מה הנימוק שלחתוך אוזניים וזנב לכלב זה התעללות, הרי זה מונע מחלות אוזניים וזיהום לכלבים שהנטייה הגזעית שלהם היא אוזניים מקופלות, בנוסף זה מגביר את העירנות שלהם
חיתוך אזניים בצדק נחשב כפעולה אכזרית הגורמת סבל לחיה ולא מועילה לכלב. החיתוך לא תורם בשום דרך לכלב ונועד לספק רק את הדימוי של הכלב לבעליו. בכל המועדונים לכלבנות בעולם יצא נושא החיתוך של אוזניים וזנבות מהתקן ואין היום שופט בתערוכות שיפסול כלב דני ענק למשל כי לא חתכו לו את האוזניים. החיתוך גורם לבעיות רבות ולא פעם הגיעו אלי כלבים שחתכו להם את האזניים וגרמו לנמק שחייב ניתוח פלסטי מסובך לתקן את המצב. כלב נשאר עירני גם אזניו לא חתוכות. העונש המירבי על עבירה על חוק צער בעלי חיים הוא שלוש שנות מאסר.
לפאג שלי, בן שנתיים, יש מצח דליל בפרווה לעומת שאר הגוף. כמו כן העור במקומות החשופים מפרווה נעשה לעתים אדום. הוא כל הזמן בוכה שנגרד לו באזור של הזנב ויש לו הרבה נקודות כאלו כמו חצ'קונים באזור של הסנטר שלו. מה עושים?
כלבי פאג סובלים רבות מבעיות עור, לעיתים מדובר בטפילי עור הקרויים דמודקס שהם מן אקריות קטנות שחיות בתוך העור וגורמות לדלקות. לעיתים בעיות על רקע אלרגי או זיהומי. בדיקה אצל הווטרינר יכולה לעזור לאבחן את המצב. לרוב נעזרים במגרד עמוק של העור כדי לזהות טפילים ותרביות ומשטחי מגע כדי לזהות בעיות אחרות.
