מתברר שאפריקה חייבת לציבור הרבה יותר

ביום ראשון ב-17:00 ייצא לדרך אחד מהסדרי החוב הגדולים שהיו במשק הישראלי. זה יקרה כשחברת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב תקיים בבית החייל בתל אביב אסיפה ראשונה של מחזיקי 13 סדרות האג"ח שלה, שהיקפן כ-7.5 מיליארד שקל. בכך יותנע תהליך שאמור להימשך כמה חודשים - ולהביא לגיבושו של הסדר כולל לפריסת חובות החברה. באסיפה תדווח אפריקה על מצבה הפיננסי, ויעלה לדיון מינויה של נציגות משותפת למחזיקים בכל הסדרות.

בשבוע שעבר, בסמוך להודעתה של אפריקה כי היא מתכוונת לבקש לפרוס את חובותיה, פירסם משרד האוצר נתונים לגבי חשיפת כספי הפנסיה של הציבור לאג"ח של החברה. מי שקרא את הנתונים יכול היה לחשוב שלעמיתי הפנסיה (כלומר, עמיתי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים) יש חשיפה מינורית לאפריקה ישראל. לפי פרסומי האוצר, החשיפה הגדולה ביותר - 404 מיליון שקל - היא של עמיתי פסגות, ושאר שבעת הגופים המוסדיים הגדולים מחזיקים יחד בחוב של 1.6 מיליארד שקל. לכאורה זהו היקף חוב נמוך, המשתווה לחובו המשוער של לבייב לבנק הפועלים לבדו. ייתכן שהממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, בחר להציג את החוב של לבייב לעמיתי הפנסיה כי לא רצה לעורר בהלה סביב השקעות הגופים המוסדיים באפריקה ישראל. ואולם זוהי דרך אחת להציג את הנתונים - דרך חלקית מאוד, שאינה משקפת את המציאות. רגע לפני שההסדר יוצא לדרך TheMarker חושף את התמונה המלאה של הגופים החשופים לאג"ח של אפריקה.

החוב של אפריקה פרוס על פני 13 סדרות אג"ח בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. מנתוני חברת המחקר פרדיקטה עולה כי עמיתי הפנסיה מחזיקים כ-3.7 מיליארד ערך נקוב מסך החוב, ששוויים 4 מיליארד שקל (זהו הערך ההתחייבותי - הפארי - של החוב של אפריקה לעמיתי הפנסיה). שווי השוק של האג"ח של אפריקה נמוך בכ-2.1 מיליארד שקל מסכום זה, אך אם תפרע אפריקה ישראל את מלוא האג"ח שלה עמיתי הפנסיה אמורים לקבל 4 מיליארד שקל. זהו גם הסכום שאותו הגופים המוסדיים צריכים לשאוף לקבל בהסדר חוב עתידי, כדי שעמיתיהם יקבלו בחזרה את הכספים שהשקיעו בחברתו של לבייב.

דיווח האוצר על חשיפה של כ-1.6 מיליארד שקל מתבסס על דיווחי המוסדיים, שמשקפים את שווי השוק של האג"ח ולא את שווי הערך הנקוב. אם גוף מוסדי מסוים השקיע באג"ח של אפריקה 100 מיליון שקל, ובגלל הירידות בבורסה ירד שווי האג"ח ל-40 מיליון שקל - הוא ידווח לאוצר ששווי השוק של החשיפה שלו לאפריקה היא 40 מיליון שקל בלבד.

עם זאת, העמיתים של אותו גוף מוסדי כבר רשמו הפסד על 60 מיליון השקלים הנוספים, דבר שמתבטא בתשואות שלהם בקופת הגמל. עמיתי הגמל של הגוף המוסדי יוכלו להימנע מהפסד זה רק אם בטווח הארוך תשלם האג"ח את מלוא הסכום שהולווה לחברה - כלומר, 100 מיליון שקל.

לפי נתוני פרדיקטה, המעודכנים לסוף מארס, עמיתי פסגות החזיקו בחוב של אפריקה שהיקפו כ-729 מיליון שקל - מהם 158 מיליון שקל בסדרת אג"ח כ"ב. לפי הנתונים שפירסם האוצר, עמיתי פסגות היו חשופים בשבוע שעבר לחוב בשווי 404 מיליון שקל בלבד. פסגות, שרכשה את קופת הגמל גדיש ואת קופות הגמל של פריזמה, קיבלה "בירושה" את האג"ח של אפריקה ישראל מהגופים המנהלים הקודמים של הקופות.

לפי נתוני פרדיקטה, עמיתי כלל היו חשופים בסוף מארס לחוב של אפריקה שהיקפו 443 מיליון שקל - מהם 125 מיליון שקל בסדרה י"ד. בנוסף, לעמיתי כלל חשיפה גם לאג"ח של החברה הבת אפריקה מגורים בהיקף של 103 מיליון שקל. לפי נתוני האוצר, בשבוע שעבר היה שווי החוב של אפריקה ישראל לעמיתי כלל 248 מיליון שקל. עמיתי מגדל חשופים לפי פרדיקטה לחוב בהיקף של 481 מיליון שקל, ולפי האוצר לחוב של 234 מיליון שקל. עמיתי מנורה מבטחים חשופים לפי פרדיקטה לחוב של 411 מיליון שקל, ולפי פרסומי האוצר לחוב של 302 מיליון שקל.

כאמור, המידע שבידי פרדיקטה מעודכן לסוף מארס, אז פירסמו החברות בפעם האחרונה נתונים לגבי היקף האחזקות שלהן באג"ח. ייתכן שמאז החברות ביצעו שינויים באחזקותיהן: חלקן רכשו עוד אג"ח כשהסדרות נסחרו במחירים נמוכים וחלקן החליטו שכדאי לצמצם חשיפה. כך או כך - כל הגופים רשמו הפסדים לעמיתיהם בגלל צניחת שערי האג"ח.

לפי נתוני פרדיקטה, עמיתי הפנסיה מחזיקים 75% מסדרת אג"ח י"ד, שערכם 627 מיליון שקל, ו-70% מסדרת אג"ח ט"ז (571 מיליון שקל); הסדרה שבה מחזיקים עמיתי הפנסיה את שיעור איגרות החוב הנמוך ביותר - 40% - היא סדרה כ"א. שווי אחזקותיהם בסדרה זו הוא 768 מיליון שקל.

מנתוני פרדיקטה עולה כי בספטמבר 2008, לפני פרוץ המשבר, החזיקו עמיתי הפנסיה בשיעורים גבוהים יותר מכל סדרה. ואולם המשבר לא גרם להם להפחית באופן ניכר את אחזקותיהם באף אחת מהסדרות - למעט סדרה י"א, שבה הם ירדו מחשיפה של 81% לחשיפה של 61%.

נתונים אלה בעצם מלמדים כי הגופים הפנסיוניים הם המחזיקים הגדולים ביותר בחוב של אפריקה ישראל. לכן, הם יצטרכו להילחם כדי להחזיר לעמיתיהם את מלוא החוב של לבייב - ולא להסתפק בהחזר החוב לפי שוויו הנוכחי בשוק. לפי פרדיקטה, במארס היה שווי השוק של האג"ח של אפריקה שהחזיקו הגופים הפנסיוניים 1.3 מיליארד שקל. כלומר, עוד לפני שאפריקה הכריזה על הסדר החוב מחקו הגופים הפנסיוניים כ-65% ממנו.

לאחר שאפריקה הודיעה כי היא הולכת להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח, הסדרות המשיכו לרדת בבורסה - כך שהשווי ההוגן של החוב של אפריקה המוחזק בידי המוסדיים הצטמצם. משמעות הדבר היא לא שהחשיפה קטנה, אלא שעמיתי הקופות הפסידו עוד יותר - והמוסדיים יצטרכו לעבוד קשה יותר כדי לגבות את מלוא החוב חזרה.

כמה גופים פנסיוניים דווקא הגדילו את חשיפתם לאפריקה ישראל בזמן המשבר, כשאיגרות החוב של החברה נסחרו במחירי שפל אטרקטיוויים. אותם גופים ירשמו רווח על הרכישה גם אם בהסדר הם לא יצליחו להשיג את מלוא שווי האג"ח - כל עוד ישיגו עבורה יותר מהשווי שבו רכשו אותה.

מול הגופים האלה עומדים הגופים שבמקום להיכנס להליך של הסדר חוב העדיפו למכור את האיגרות בתקופת השפל ולרשום הפסד לעמיתים - דבר שהתבטא בתשואות שליליות גבוהות.

גם קרנות הנאמנות מחזיקות באג"ח של אפריקה ישראל - אך בהיקפים נמוכים בהרבה מאשר הגופים המנהלים חסכונות פנסיוניים. לפי נתוני חברת המחקר פרדיקטה, קרנות הנאמנות חשופות לאג"ח של אפריקה בשיעור ממוצע של 5%. שיעור החשיפה הגדול ביותר הוא לסדרה כ"ד - 12.5%.

מנתוני קרנות מידע זהב, המעודכנים לסוף יוני, עולה כי לקרנות הנאמנות של בית ההשקעות אנליסט, בניהולו של איציק שינדובסקי, החשיפה הגדולה ביותר לאג"ח של אפריקה ישראל. הערך ההתחייבויתי (הפארי) של איגרות החוב שהחזיקו הקרנות בסוף יוני נאמד ב-61 מיליון שקל - כ-3.4% מהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות.

אחרי אנליסט ניצב בית ההשקעות מיטב, שערך הפארי של האג"ח שהוחזקו בקרנות שלו היה כ-44 מיליון שקל - כלומר, כ-0.81% מהנכסים המנוהלים. ערך הפארי של האג"ח של קרנות הנאמנות של הראל פיא וכלל פיננסים הסתכם ב-107 ו-60 מיליון שקל, בהתאמה - כלומר, 0.81% ו-0.62% מסך הנכסים המנוהלים.

קרנות הנאמנות של מגדל חשופות לאג"ח של אפריקה בהיקף של כ-7 מיליון שקל בלבד - כ-0.06% מהיקף הנכסים המנוהלים. שהקרנות של פסגות חשופות לאג"ח של אפריקה בשיעור מזערי של 1.35 מיליון שקל. זאת, בזמן שעמיתי הפנסיה של מגדל ופסגות חשופים לאג"חים של אפריקה בהיקף של מאות מיליוני שקלים.