פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו רע ליהודים

      גם בקהילה היהודית בפרנקפורט לא מבינים מה רוצה ראש הממשלה. רועי כ"ץ חושב שאם ראש הממשלה יתמיד בסירובו לעצור את הבנייה בשטחים, תאבד ישראל את האנשים האחרונים שעוצרים את בידודה הבינלאומי

      הייתה זו עוד פגישה נעימה ובלתי מחייבת בין משלחת עיתונאים ישראלית ובין אחד מראשי הקהילה היהודית בפרנקפורט בשבוע שעבר במרכז הקהילתי היהודי בעיר הגרמנית. רגע לפני שהצדדים התכוונו לקום ולהיפרד שאל המארח בנימוס האם הוא יכול לשאול את האורחים מישראל שאלה קשה לפני סיום. "מה אתם חושבים על מדיניות ראש הממשלה שלכם בעניין ההתנחלויות והמאחזים?", הוא שאל במבוכה קלה ולא קשה היה לנחש את עמדתו בעניין. אף על פי שהמשלחת מטעם מועצת העיתונות הייתה מורכבת מעיתונאים בעלי השקפות פוליטיות מגוונות, מימין ומשמאל, לא היו קופצים רבים על המשימה לדברר ולהסביר את מדיניות נתניהו. נראה שבפרנקפורט ימשיכו ידידי ישראל הנאמנים ביותר להמתין עוד זמן רב עד שמישהו יצליח לפרט באוזניהם את ההגיון שעומד מאחורי מדיניות ישראל ביהודה ושומרון.

      נגמרו התירוצים לבנייה בשטחים

      הקונספציה העתיקה לפיה מערכת ההסברה הממשלתית היא האשמה הבלעדית בדימוי הירוד של ישראל, אינה מחוברת יותר למציאות. לא שחלילה התחלנו לפתע לשווק את הסחורה הישראלית בכישרון או ביעילות. פשוט מתברר שישנם מוצרים שאי אפשר למכור בלי לשקר ללקוח. אם בשנות התשעים עוד הצליחה ישראל לבלף את העולם שבלתי אפשרי לקלוט מיליון עולים חדשים מחבר העמים ללא בניית והרחבת התנחלויות, היום כבר נגמרים התירוצים גם למיומנים שבין מומחי ההסברה של ישראל. בניגוד לזירה הפנימית, בה לפחות מחצית מאזרחי המדינה אינם מבינים מהי האג'נדה של ממשלת נתניהו בשטחים, הרי שמחוץ לגבולות יורדים אחוזי התמיכה בישראל בצורה קיצונית ומפחידה, במיוחד שמדובר ביהודי העולם המזדהים ותורמים מזמנם ומכספם.

      נתניהו, שמבין דבר או שניים בכוח הפוליטי והכלכלי של יהדות התפוצות, צריך להיות מודאג מאוד. לא רק הממשל האמריקני למד להעריך מאז 1948 את משולש האינטרסים הפוליטי בין הבית הלבן, יהדות ארה"ב וממשלת ישראל. אם ראשי הקהילות היהודיות בעולם יסירו חסותן מישראל, יהיה הדבר בגדר אור ירוק מסנוור לממשלות בעולם ללחוץ על ישראל בסוגיות מדיניות שונות בצורה חסרת תקדים. כבר עתה, בסיוע התגובות ההיסטריות של משרד החוץ, מצויים היחסים בין ישראל לשבדיה ונורבגיה בשפל חסר תקדים. בקרב בריטים רבים נחשבת ישראל לשטן הגדול ובמאים ואמנים מרחבי העולם מחרימים אותה עקב מדיניותה. רבים מהם טועים ומפריזים, אבל לעיתים מוטב להיות חכם מאשר צודק. קשה למצוא זכר לחוכמה במדיניות נתניהו וממשלתו.

      תוכנית ההתנתקות ההרסנית באמת

      חובה לציין בהגינות שלא רק הסוגיה המדינית מעיבה על הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. נושא הגיור והתעללות הממסד האורתודוקסי בכל הקשור למחלוקת הגיור מעצים את המתיחות על רקע מצוקת נישואי התערובת וההתבוללות.

      מדובר בסכנה אסטרטגית לכל דבר ועניין. הקהילות היהודיות העצימו את כוחה של ישראל בעולם וקשרים פוליטיים, כלכליים ומדיניים נשזרו ביד אמן במשך שנים למען ביצור מעמדה של מדינת היהודים. אם אבני הדומינו יתחילו ליפול עקב חטא הכיבוש תהיה זו בכיה לדורות. נתניהו, שחרד לשמו הטוב ולמקומו בהיסטוריה, ודאי אינו רוצה להיות ראש הממשלה שבמשמרת שלו נפרמו הקשרים בין ישראל ליהדות העולם.

      ההיסטוריה והאירוניה גזרו על מנהיגי הימין בישראל להיות אלו המחריבים את חלום ארץ ישראל השלמה עליו גדלו ואותו טיפחו. בגין החזיר את סיני, שרון עקר את התנחלויות גוש קטיף ונתניהו כבר ויתר בקדנציה הראשונה על חברון. על הנזק אותו גורם הכיבוש לישראל ועל זכות הפלסטינים למדינה אפילו בליכוד כבר לא מתווכחים. מאידך, ריכוז ושימור גושי התיישבות מקובל על רובו של השמאל הציוני. טוב יעשה נתניהו אם בביקוריו המתוקשרים בחו"ל יחליף יותר ממילות נימוסים עם מארחיו וירד לעומק הנתק בין הקהילות בגולה למדינה הקטנה במזרח התיכון, שזקוקה להם כל כך. אם לא יעשה זאת, מתוכנית ההתנתקות הזאת ישראל כבר לא תתאושש.