השרשרת: אדם הורוביץ

"עצבני כמו כדור כספית, חכם ובלתי נסבל כמו שדון יער, ניחן ביכולת להוללות פרועה ונושא את הבדידות שלו באלגנטיות ותחכום בהם אפשר רק להתקנא" – כך תיארה הסופרת אלונה קמחי את אדם הורוביץ כשהעבירה לו את לפיד "השרשרת". ומצידו, הבסיסט לשעבר של להקת "נושאי המגבעת" והאיש שחלש עד לא מזמן על חיי הלילה של תל אביב ("הברקפסט קלאב", "הדאדא", "החתול והכלב") לא מאכזב ולוקח אותנו לסיבוב בדירה שלו. (צילום: אביב חופי)

"לעומת נשים, אין לי הרבה נעליים", אומר אדם, "אולי חמישה זוגות". את אלה שבתמונה – מבית היוצר של מעצב-העל אלכסנדר מקווין – הוא הכי אוהב, למרות שלא היה לו מושג שמי שעיצב אותן הוא אחד השמות החמים ביותר בסצנת האופנה העולמית. "חבר שחי בארצות הברית כבר 15 שנה הביא לי אותן," הוא מספר. "בחיים לא הייתי מגיע אליהן לבד". (צילום: שי אוקנין)

מצד אחד, הספרייה של אדם מאוד צנועה – "אני מסרב להשלים עם זה שהראייה שלי מתדרדרת ולא מוכן להרכיב משקפיים", הוא מסביר, "ולכן, אני קורא רק לעיתים רחוקות". מצד שני, מדובר באוצר בלום של ספרי קסמים. הספר המצולם, למשל, הוא מדריך לקוסמים שנכתב בתחילת המאה שעברה. "בתקופת הילדות מאוד התעניינתי בקסמים, אבל אז, בתיכון, עברתי לרוק'נ'רול". עדות למעבר: אקשן פיגר של ג'וני ראמון, סולן להקת "הראמונז", הוא זה שמשגיח על הספרייה. (צילום: שי אוקנין)

אגף הרוק'נ'רול של הדירה ממשיך עם פוסטר ממוסגר של "הקרמפס" – "הופעה שתמיד רציתי לראות וכבר לא אראה, כי לקס, הסולן, מת מוקדם יותר השנה". (צילום: שי אוקנין)

ליתר דיוק, "סוג של מרפסת", כפי שמגדיר אותה אדם. "אני משתמש בה פעם בחודש, כדי להשקיף על הקרחות של איתן פוקס וגל אוחובסקי כשהן עוברות מתחתיי - הם גרים במעלה הרחוב. ממול גר שר החינוך, גדעון סער, ואני מנפנף ממנה למאבטחים שלו כדי שישמרו לי על הבית כשאני בחו"ל". (צילום: שי אוקנין)

זוהי חיית המחמד של אדם. "יש בינינו חיבור, אבל גם אנטי חיבור", הוא מסביר. "אני פורש אותה, תולה עליה כביסה, אבל אז אי אפשר להתקלח, אי אפשר להיכנס לשירותים, אורחים מתלוננים. בניגוד לחיית מחמד רגילה, שהיא נחמדה אבל לא שימושית, מתלה הכביסה שלי הוא שימושי אבל לא נחמד". (צילום: שי אוקנין)

גולף UR6, שנת 2004, שישה צילינדרים, 2800 סמ"ק. "מסתבר שלא מבטחים כזה אוטו בחברות הביטוח. בסוף מצאתי חברה קטנה שהסכימה לבטח אותו אבל פשוט מחוסר השכלה". (צילום: שי אוקנין)

"אני לא ממש יושב בבתי קפה", מגלה אדם. אבל, כשלוחצים עליו, הוא מתרצה וחושף שמדי פעם הוא עובר בבית הקפה החדש, וחסר השם, של ליאם פרנקפורט ברחוב יהודה הלוי. "אני מכיר את ליאם כבר שנים. יש בינינו תקשורת/אנטי-תקשורת. זה לא בגלל שקרה בינינו משהו, אלא זה פשוט ליאם: הוא לא מדבר, וגם כשכן, יש לו תחביר שונה מזה של יתר האנשים". (צילום: שי אוקנין)

אדם חותם את השרשרת התל אביבית ומעביר את הלפיד בחזרה לשלומי שבן, החוליה הראשונה. "אני ושלומי מכרים טובים", הוא אומר. "יש בינינו הסכמה קולינרית: שנינו אוהבים את האוכל של 'ג'וז ולוז'". כך מסתיימת לה שרשרת תל אביבית שכזו. להתראות בעוד 50 שנה, בחגיגות שנת ה-150 של העיר.