פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרג בגלל 400 שקל ונידון ל-12 שנות מאסר

      בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 12 שנות מאסר על אלי אבשלום, שהורשע בהריגתו של נדב כהן במהלך קטטה על רקע חוב של 400 שקל שהתרחשה בפברואר 2007

      בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 12 שנות מאסר על אלי אבשלום, שהורשע בהריגתו של נדב כהן במהלך קטטה על רקע חוב של 400 שקל. "האלימות הפושה בחברה אינה יודעת גבול או שובע. מעשים אלו הפכו, למגינת הלב, לשגרת חיינו, ואין לבית המשפט אלא לעמוד כחומה בצורה כנגד הללו המאיימים להפר סדר חברתי בסיסי", כתב השופט צבי סגל בגזר הדין. בנוסף גזר השופט על אבשלום 12 שנות מאסר על תנאי, וחייב אותו לפצות את משפחתו של כהן ב-10,000 שקל.

      אבשלום, בעל חנות תכשיטים בירושלים, מכר לכהן תכשיטים בשווי 400 שקל, אבל לא קיבל ממנו את הכסף. כחודש לאחר המכירה, בפברואר 2007, התקשר הנאשם לכהן, ואמר לו: "אני את ה-400 שקל כבר לא רוצה, אבל תדע לך שאני אזיין אותך".
      זמן קצר לאחר מכן הגיע כהן לדוכן של חנות התכשיטים, ובין השניים התפתח ויכוח, במהלכו תקף אבשלום את כהן, בעט בו והכה אותו בבטן. כהן נפל על אחד הדוכנים, ולאחר מכן ניסה לברוח מהמקום. אבשלום רדף אחריו, הצמיד אותו לקיר בניין סמוך והכה אותו בראשו במוט ברזל. כהן אושפז בבית החולים במצב קשה כשהוא מחובר למכשירי הנשמה.

      בהתחלה הואשם אבשלום בגרימת חבלה חמורה, אבל כמה ימים לאחר התקיפה כהן נפטר לאחר שנותק ממכשירי ההנשמה, ונגד אבשלום הוגש כתב אישום מתוקן בגין הריגה.

      "הנאשם קיפד פתיל חייו של אדם צעיר – עולם ומלואו. עולם זה לא הכרנו", כתב השופט סגל. "כיצד זה אירע שדרגת האלימות בה נקט הנאשם הסלימה עד כדי שימוש כה ברוטאלי במוטות ברזל, עד כדי אובדן שיקול דעתו, בעודו מכלה זעמו בזה קורבנו".
      השופט הוסיף שאבשלום הכריז "מלחמת חורמה" נגד כהן מפני שחש שכבודו נרמס. "הנאשם לא מצא את כוחות הנפש להבליג על מה שנתפס בעיניו כעלבון צורב, להתעלות אל מעל יצריו האפלים והמסוכנים", כתב השופט.

      הוא הוסיף ש"הקלות הבלתי נסבלת בה נוטל לעצמו אדם רשות לנקוט באלימות מכל זן ומין אינה אפשרית בחברה מתוקנת, ומשכך, חובתם של כל אזרח, קל וחומר – של רשויות אכיפת החוק, שלא לפתח אדישות או סבלנות כלפי התופעה המצערת, לצאת נגדה בכל הזדמנות, מתוך כוונה למגרה. הפרשה דנן מהווה תמרור אזהרה חד-משמעי בעבור כולנו, למען נזכור כוחה להשחית של התגרות מילולית, שאך בחלוף מספר רגעים גועשת – בוערת – מסלימה – שופכת דמים. אכן, החיים והמוות ביד הלשון".