מאוד קשה לנהל שיחה רציפה עם תמי שכנאי בימים אלו. היא אומנם התנצלה מראש שהיא חייבת לענות לטלפונים, שכן כל שיחה עשויה לקדם אותה לעבר המטרה, ובכל זאת, זהו אתגר לא קטן לדלות תשובות ממישהי שסוגרת שת"פים, מכבה שריפות, שולפת פתרונות וזורקת חיוכים, בו זמנית. ככה זה כאשר מאות פיות בונים עלייך לספק עבורם את ארוחת ראש השנה. אחרת? אחרת כנראה לא יהיה מי שידאג להם.
מגף חדש או ארוחה לקשיש?
שכנאי היא האישה, או ליתר דיוק הבולדוזר, מאחורי עמותת "קבוצת שורשים" המספקת חבילות מזון בפסח ובראש השנה לקשישים נזקקים וניצולי שואה ולמשפחות אתיופיות באזור ת"א. "קבוצת שורשים מורכבת מגרעין של 15 איש משוגעים לדבר, שעובדים במשך היום בעבודה רגילה ותוך כדי משלבים פעילות נתינה בהתנדבות מלאה", מפרטת שכנאי "אלו אנשים שנותנים את עצמם עד הסוף".
אבל אי אפשר להגיע לסוף בלי לתאר את ההתחלה. "את החבילה הראשונה הכנתי לזוג קשישים לפני כמעט עשור, בעקבות תוכנית בחדשות", משחזרת שכנאי, "הראו בה קשישים נדחפים על מנת להשיג חבילות מזון. שאלתי את עצמי, למה לא לקחת את הכסף ובמקום לשים אותו בהנאה רגעית על מגף, לספק רעב של אדם? פניתי לרווחה, הכנתי חבילה, ובסופו של דבר יצאתי מביתם של זוג ניצולי שואה, בוכה. הבטחתי לעצמי שכל חג אני אעשה משהו דומה, לא תיארתי שיהיו לי מצטרפים חדשים. בפסח האחרון הכנו 780 חבילות לקשישים ולמשפחות אתיופיות".
למה דווקא להם?
"הקשישים הם פלח שלא זוכה להיענות, מרבית החמלה מופנית כלפי ילדים. אני נכנסת לבתים ורואה תמונות משפחתיות אבל הם בוכים שהם לבד. אם הילדים שלהם נוטשים אותם אז על אחת כמה וכמה האזרחים. לפני שבועיים נכנסתי לאתר "100 לתל אביב" ולא מצאתי כלום על ועבור זקנים. עושים קונצרט מיוחד בפארק ושוכחים מי בנה את העיר הזאת".
ואתיופים?
"יש הרבה גזענות כלפי האתיופים בישראל. לא פעם אני נתקלת בשאלה 'למה את לא נותנת לישראלים?' מה הם, עובדים זרים? בחרתי את הפלחים שהם האנדרדוג ואני עקבית ולא מתפזרת מעבר. אילו היה לי יותר כוח אדם הייתי חוצה את גבולות לתל אביב".
שרשרת המזון
מאחורי כל חבילה המכילה כמעט 40 מוצרים שונים המאפשרים לקיים חג כהלכתו, עומדת אופרציה שלמה. "כחודשיים לפני החג אנחנו מתחילים בישיבות צוות עם חברה שעוזרת לנו בפרסום, עם AMPM שאוספים עבורנו את המזון, ומתחילים להתניע" מפרטת שכנאי.
תתניעי ותרחיבי
"צריך להוציא מיילים על מנת לגייס תרומות, לאסוף מזון, להשיג משאיות להובלה, ארגזים, מקום לאחסן אותם, מתנדבים לארוז, רכבים לחלוקת הארגזים, יש אלפי תיאומים, והמון דברים שחייבים להיעשות ברגע האחרון על מנת שיהיה טרי כמו: לחמים, תוצרת חקלאית, עופות ועוד. חברת "ראד תקשורת" בנתה לנו תוכנה המאפשרת לנו לעקוב אחרי כל חבילה, לאיזו כתובת היא מגיעה ובאיזו רכב היא נמצאת. זו אופרציה מטורפת. שבועיים לפני יום החלוקה אני נפרדת מבן זוגי והוא יודע שעד תום החלוקה אין עם מי לדבר".
הרשימות של המשפחות המקבלות קבועות?
"מעצם הגדרת קהל היעד, המשפחות מתחלפות. חלק מהקשישים מתים ואז צריך להחליף את השמות, וחלק תלוי במה שנחוץ לרווחה. לעיריית תל אביב יש רשימה של 5000 משפחות מתחת לקו העוני. אנחנו מנסים בכל חג מחדש לשבור את השיא של עצמנו, אבל אנחנו תלויים בתרומות וזה אתגר אמיתי. רק המשפחות האתיופיות הן קבועות, ושם מדובר בדרך כלל בלא מעט נפשות".
למרות העובדה ששכנאי עסוקה בלתפקד ולהיות המנהלה מאחורי כל ההפקה, היא לא שוכחת איך הכל התחיל ואיזו התרגשות מלווה בזמן הנתינה. "אני לא מוותרת על אף חלוקה ותמיד שומרת לעצמי ארבעה ארגזים אותם אני נותנת באופן אישי למשפחות".
מה הרגע המרגש ביותר?
"מה שתמיד שובר הוא לקבל את זר הפרחים. יש משפט סיני עתיק שאומר שאדם צריך בחיים שני דברים: לחם כדי שיהיה לו איך לחיות ופרח בשביל שיהיה לו בשביל מה לחיות. הפרחים זו תשומת הלב, ההוכחה הנותנת להם תחושה, ולו לרגע, שהם חשובים למישהו".
כדי לשמח כמה שיותר משפחות, כולם יכולים לעזור:
* תרומות בכרטיס אשראי או בהמחאות
* תרומת מוצרי מזון ישירות לעמותה, או בסניפי רשת AM:PM
* מתנדבים לאריזה וחלוקה ולעידוד תרומת מוצרים בסניפי איי-אם פי-אם (רישום עצמי בקישור shorashimgroup@gmail.com)
* לפרטים נוספים: www.kvuzat-shorashim.com
* תמי שכנאי tamilove@gmail.com 6485548- 050