גם לאמא יש זכויות

"לידה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כלידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון. כיום, חופשת הלידה היא בת 14 שבועות (17 שבועות ליולדת תאומים). מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים, ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות מיד לאחר הלידה.

חוק עבודת נשים מזכה עובדת במשרה מלאה (בת 43 שעות שבועיות או משרה מלאה כנהוג במקום עבודתה) לשעת הנקה אחת ביום. המעביד הוא זה שקובע את מועד "שעת ההנקה". חשוב להדגיש, כי הזכאות קמה מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חודשים מסיום חופשת הלידה. שעה זו איננה מנוכה משכר העבודה של העובדת.

עובדת שהועסקה יותר מ-12 חודשים זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה כחופשה ללא תשלום וזאת מכח החוק וללא צורך בהסכמת המעביד. הארכה תהיה למשך 1/4 ממספר חודשי עבודתה של העובדת אך לא יותר משנה. אם העובדת הועסקה במשך פחות מ-12 חודשים הרי שהארכת חופשת לידה כ"חופשה ללא תשלום" תהיה רק בהסכמת המעביד. הנ"ל תקף כלפי עובד ועובדת.

עובדת שמתפטרת מהעבודה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה (בתקופה זו יש לקחת בחשבון גם את ההודעה המוקדמת להתפטרות, שחובה על העובדת לתת) ומצהירה כי ההתפטרות היא לצורך טיפול בילד – ההתפטרות היא בדין "מפוטרת", ויכולה לזכות את האם בדמי אבטלה, במידה והיא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת על פי תקנות הביטוח הלאומי. עם זאת, המתפטרת תידרש להמתין תקופה של 90 יום טרם קבלת דמי האבטלה. בכל מקרה, מומלץ להקדים ולהתייצב בלשכת התעסוקה.

בן הזוג זכאי לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו את תקופת היעדרותו מהעבודה בעקבות הלידה, וזאת החל מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה.

בני זוג רשאים לחלק את חופשת הלידה ביניהם, כאשר בן הזוג יכול לקחת על חשבון האם את חופשת הלידה וזאת לאחר שהאם שהתה בחופשת לידה, לכל הפחות שישה שבועות, קרי חופשת בן הזוג לא תעלה על שישה שבועות. תנאי נוסף הוא, שהאם הועסקה במקום עבודתה לפחות 6 חודשים טרם התפטרותו של בן הזוג או שהאם עובדת כעצמאית לפחות 12 חודשים והיא לא הפסיקה את עבודתה.

חל איסור על פיטורי עובדת במשך 60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה. כמו כן, המעביד מחויב לתת לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים של חודש ימים.
יודגש, כי בפסק דין שניתן לאחרונה (3/08) על ידי בית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי פיטורים מיד לאחר חופשת הלידה מבלי שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשוב לעבודה סדירה מהווה הפרה בוטה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין חייב את המעביד בפיצוי בסך 25,000 ש"ח.

סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע, כי עובדת בחודש החמישי להריונה ואילך לא תועסק במנוחה השבועית, אלא אם הסכימה לכך בכתב ומסרה למעביד אישור רפואי. כמו כן עובדת, בחודש החמישי להריונה רשאית לסרב לעבוד בעבודת לילה. 

על פי התיקון לחוק הוסף סעיף לפיו עובדת שילדה לאחר 3/2/08 לא תועסק בעבודת לילה או במנוחה השבועית במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה לכך בכתב. הוראה זו לא תחול על סוגי מקומות עבודה ותפקידים שהשר החריג.