רופאים נהנים מהיוקרה הגבוהה ביותר בחברה הישראלית, 8.59 נקודות בסולם של 10 דרגות, לפני מדענים, 8.44 נקודות, מהנדסים, 7.77 נקודות, וקציני צבא, 7.41 נקודות. בתחתית טבלת היוקרה מופיעים קציני משטרה, 6 נקודות, אנשי דת, 5.82 נקודות וחברי כנסת, 5.20 נקודות בלבד - כך עולה מסקר שערכה מינה צמח ממכון דחף עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). הסקר נערך במאי האחרון בקרב 500 אנשים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
הדירוג מעיד על החשיבות המיוחסת למדענים בציבור כמשלח יד יוקרתי, התורם לחוסן המדינה. גם מהנדסים מוערכים מאוד על ידי הציבור, אך פחות ממדענים. מעניין גם הדירוג של המורים, הרחק מתחת למדענים ומהנדסים אך בשכנות לעורכי דין ובנקאים. מקובל לחשוב כי מעמד המורים בקרב הציבור נמוך בהרבה בהשוואה למקצועות אלה.
הסקר בא לבדוק עמדות ותפיסות של הציבור בנושאים הקשורים למעמד המדע והטכנולוגיה בישראל. נבחנו בו נושאים כמו נחיצות הידע בתחומי מדע וטכנולוגיה בחיי היום-יום, רמת היוקרה וההערכה לקבוצות שונות של עיסוקים, וחשיבות ההשקעה במחקר ופיתוח. מאחורי הסקר עומדים ראש המולמו"פ פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר הוועדה להקמת מערך נתוני מו"פ בישראל פרופ' ידין דודאי, ומרכז הוועדה שלמה הרשקוביץ. אברמסקי עמד במשך שנים בראש המחלקה לנוירולוגיה בהדסה עין כרם. דודאי הוא ראש המחלקה לנוירו-ביולוגיה (מדעי המוח) במכון וייצמן. הרשקוביץ הוא מומחה למאגרי מידע.
על פי הסקר, הנושאים המדעיים שמעסיקים את הציבור הם, באופן צפוי, בריאות ואיכות סביבה. 78% מהנשאלים אמרו כי הם מתעניינים בנושאי בריאות ו-66% באיכות סביבה. 63% מהנשאלים אמרו שהם מתעניינים במחשוב ואינטרנט, 43% בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ו-33% בטילים וחלל.
בנוסף התייחס הסקר ל-13 מקורות מידע פוטנציאליים של הנשאלים. מרבית הנשאלים, 72%, אמרו כי הם גולשים באינטנרט לעתים קרובות או קרובות למדי, 66% אמרו כי הם צופים לעתים קרובות או קרובות למדי בטלוויזיה כמקור המידע שלהם, 56% שאמרו דברים דומים על העיתונות המודפסת, 51% על הרדיו ו-31% על העיתונים המדעיים.
דודאי והרשקוביץ: "במסגרת עבודתנו להקמת מערך נתונים על המחקר והפיתוח בישראל היתה חשובה לנו מאוד דעת הציבור בנושאי מו"פ - במיוחד נושאי מו"פ ואקדמיה שהיו בחדשות בחודשים האחרונים בהיבטים שונים בין היתר תקציבים, מדיניות, היקף עבודה ושכר. רצינו לדעת מה דעת ויחס הציבור למדע במובנו הרחב, כולל מדעי הרוח והחברה, ולעוסקים במדע.
95% מהנשאלים: המדינה צריכה להשקיע במחקר
"בעבר נערך סקר כזה בארה"ב. על פי המודל האמריקאי מינה צמח ואנחנו בנינו סקר מדעי ישראלי. בדקנו בין היתר איך מתייחס הציבור למחקר אקדמי ולמחקר תעשייתי. רצינו לראות אם הציבור מבחין ביניהם. מצאנו כי שניהם מדורגים גבוה אבל המחקר האקדמי מדורג גבוה יותר.
"הופתענו לטובה מהממצאים. מתברר כי הציבור מייחס חשיבות רבה לעיסוק במדע ולעוסקים במדע, למרות כל ההתקפות על האקדמיה. דאגת הציבור מבריחת מוחות מובנת. אנחנו מייצרים יותר בעלי תארים גבוהים ממה שאנחנו יכולים לקלוט. הציבור מבין שחשוב להחזיר לישראל חוקרים מצוינים".
לדברי עורכי הסקר, תגובת הציבור לגלובליזציה מצביעה מחד גיסא על רצון להשתלב בעולם המתקדם ומאידך גיסא על העדר התייחסות לסכנות הגלובליזציה. רוב גדול של הנשאלים, 74%, סבור כי תופעת בריחת המוחות מתרחשת בהיקף גדול, ושיעור דומה סבור כי היא פוגעת במדינה. 75% מהמרואינים סבורים כי המדינה לא עשתה מספיק כדי למנוע את בריחת המוחות.
43% מהנשאלים אמרו כי ההישגים המדעיים והטכנולוגים תרמו רק לחלק קטן מהאוכלוסייה ואילו 48% אמרו כי ההישגים תרמו לכלל האוכלוסייה. 31% מהנשאלים אמרו כי העובדה שההישגים תרמו רק לחלק מהאוכלוסייה יצרה ניכור בין אלה שנהנו מההישגים (למשל, אנשי ההיי-טק) לבין קבוצות אחרות בחברה.
רמת ההכנסה היתה המשתנה העיקרי בהסבר לשונות בין המרואינים. בעלי הכנסות נמוכות יותר נטו להעריך כי ההישגים היטיבו רק עם חלק באוכלוסייה ויצרו ניכור בינה הרוב בה. חלקם של מי שמסכימים עם דעה זו עלה מ-15% בקרב מי שהכנסתם גבוהה מהממוצע במשק ל-36% בקרב מי שהכנסתם ממוצעת ול-61% בקרב אלה שהכנסתם נמוכה מהממוצע.
רוב גדול של הציבור, 95%, בטוח (75%) או סבור (20%) כי המדינה צריכה להשקיע במחקר אקדמי. רוב גדול אבל קטן יותר,81%, בטוח (39%) או חושב (42) שהמדינה צריכה להשקיע במחקרים שימושיים בחברות מסחריות. הציבור בדעה כי ההשקעות החשובות ביותר של המדינה, כדי להבטיח את צמיחת המשק בטווח הבינוני והארוך, צריכות להיות בחינוך ובמחקר באוניברסיטאות.
78% מהנשאלים: הישגי ישראל - כמו במדינות המפותחות
93% מהציבור סבורים כי ההשקעות צריכות להיות בחינוך, 61% במחקרים במוסדות להשכלה גבוהה, 58% בתשתית צבאית, 58% בתשתית תחבורה, 46% במו"פ תעשיתי, 34% בתשתיות פיננסיות ו-30% בתשתיות תקשורת. רוב הציבור, 55%, חושב כי המדינה משקיעה פחות מדי במחקר אקדמי. 10% סבורים כי היא משקיעה יותר מדי. מיעוט גדול, 46%, סבור שהמדינה משקיעה פחות מדי במחקרים שימושיים בחברות מסחריות. 12% סבורים שהיא משקיעה יותר מדי.
המדינה מקבלת בסקר ציון קרוב ל-8 בסולם בן 10 דרגות על הישגים מדעים וטכנולוגיים. 78% מהמרואינים סבורים שרמת ההישגים של ישראל דומה (30%) או עולה (48%) על זו של רוב המדינות המפותחות האחרות, כאשר מביאים בחשבון את גודל המדינה.