"פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב הגיע לסוף דרכו במבנה הנוכחי" - כך אמרו אתמול מקורות בענף התחבורה, בעקבות הודעתה של אפריקה ישראל, השותפה הישראלית הבכירה (20%) בזכיינית הפרויקט, כי לא תוכל לעמוד בהחזרי החוב לבעלי האג"ח. ל-TheMarker נודע כי בימים האחרונים קיבלו החברות שיכון ובינוי ושפיר הנדסה פניות לא רשמיות בנוגע לאפשרות כניסתן לנעלי אפריקה ישראל.
עם זאת, מקורות אחרים בענף טוענים כי המבוי הסתום שאליו נקלע הפרויקט אירע עוד לפני הודעתה של אפריקה, וכי אין כל קשר בין הדברים. מנכ"ל אפריקה ישראל, איזי כהן, שיגר אתמול מכתב לחברות השותפות ב-MTS, שבו טען כי אפריקה ישראל עדיין מחויבת לפרויקט ותוכל לכבד את התחייבויותיה לקידומו.
המגעים בין המדינה לנציגי הזכיינית MTS, שאמורים היו להתחדש השבוע, הוקפאו עד להודעה חדשה. MTS הגישה אתמול למדינה בקשה להארכת הערבות שהעמידה בסך 120 מיליון שקל בשלושה חודשים נוספים - עד לסוף השנה. במקביל, הודיע אתמול במפתיע המשנה לחשב הכללי באוצר, עמי לנדאו, על פרישה מתפקידו. לנדאו היה הדמות הבכירה שליוותה את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, והיה אמון על ניהול המשא ומתן השוטף עם MTS.
הבנקים הזרים עשו סיבוב פרסה
בין המדינה ל-MTS התנהל יותר משנה משא ומתן נוקשה סביב עדכון הסכם הזיכיון. הזכיינית ביקשה לעדכן את ההסכם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, שייקר את עלויות המימון של הפרויקט והקשיח את תנאי האשראי. במרתון הדיונים שקיימו הצדדים לפני כחודש הסכימה המדינה בראשונה ליטול על עצמה את מרבית האחריות לעיכובים בביצוע הפרויקט שנגרמו מכשלים אפשריים במתן ההיתרים.
עם זאת, סוגיית ההגנה על מרווחי גיוס ההון של הזכיינית נותרה עדיין בלתי פתורה. סוגיה זו היא אבן הנגף העיקרית בפני הסכם המימון של הפרויקט, זאת לאחר ששלושת הבנקים הזרים שאמורים היו להוביל את המימון הזר לפרויקט - RBS הבריטי ושני הבנקים הגרמנים KFW ו-Bayern LB - הודיעו כי לא יובילו את גיוס האשראי לפרויקט ויפעלו לפיזורו בין מספר רב יותר של גופים מממנים (Club Deal).
כתוצאה מכך, עלו המרווחים בשיעור של כ-1% בממוצע, ויצרו תוספת של כ-120 מיליון יורו בעלויות המימון של הפרויקט. קונסורציום המממנים החדש של הפרויקט כולל תשעה בנקים זרים (אירופיים וסיניים) שהתחייבו להעמדת האשראי הזר בסך של כ-930 מיליון יורו. 470 מיליון יורו נוספים יגויסו למימון הפרויקט בחוב שקלי, שאותו אמור היה להוביל בנק לאומי (כמיליארד שקל), ואת היתרה יעמידו השותפות ב-MTS מהונן העצמי.
דחיה רודפת דחיה
הסכם הזיכיון בין MTS למדינה לביצוע פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה נחתם במאי 2007, והליך הסגירה הפיננסית אמור היה להסתיים בחלוף שנה בדיוק.
בעקבות החרפת משבר הסאבפריים ביקשו הבנקים הזרים לדחות את מועד הסגירה הפיננסית, והמדינה נעתרה לבקשה תמורת ריווח לוחות הזמנים למסירת שטחי העבודה, וכן ויתור MTS על תביעות עתידיות בגין האיחורים. מועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בארבעה חודשים, עד לסוף ספטמבר, וממועד זה אמור היה להתחיל מניין שנות ביצוע הפרויקט והפעלתו (32 שנה).
עם זאת, גם במועד זה לא הצליחו MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום - ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. בין הצדדים סוכם כי MTS תגדיל את הערבות שהפקידה למימוש הזיכיון ב-20%, ואולם מועד זה חלף בלא הסדר עקרונות מגובש, וכך גם המועד הרביעי שנקבע לאמצע אפריל האחרון. באחרונה הסכימה המדינה לדחות את מועד הסגירה הפיננסית ברביעית לסוף ספטמבר - אך גם עד מועד זה לא צפויה לפי שעה כל התקדמות בין הצדדים.
לפי הערכות, השקיעו חברות הזכיינית עד כה כ-30 מיליון יורו בקידום הפרויקט, בעוד שהמדינה מעבירה מענקים בסך 85 מיליון שקל - ומשקיעה כמיליארד שקל בפיתוח תשתיות.
בידי המדינה מונחות כעת ארבע אפשרויות: המשך המשא ומתן עם MTS בניסיון להגיע להבנות על הסגירה הפיננסית - אפשרות בעלת סיכויים קלושים לנוכח מצבה של אפריקה; החלפת אפריקה בחברת קבלן אחרת - חלופה בעלת סיכויים נמוכים יחסית, משום מורכבותה, אי הבהירות סביב מידת נכונות יתר הגורמים הקשורים בפרויקט לקידומו ותנאי הזיכיון הקשים; החלפת הזכיינית MTS - אפשרות בעלת סיכויים נמוכים יחסית עקב הקושי המשפטי בהכשרת צעד שכזה; ביטול הפרויקט והוצאתו למכרז קבלני או ביטולו המוחלט.