יום לאחר ההודעה של אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, על כך שהיא פותחת במגעים עם הגופים המוסדיים והבנקים כדי להגיע להסדר כולל של פריסת חובות, צנחה מניית החברה ב-13.6% נוספים והשלימה נפילה של 40% ביומיים. החברה השילה משוויה בימים אלה כ-1.3 מיליארד שקל, וכנגזר מכך שווי אחזקותיו של לבייב נחתך "על הנייר" במיליארד שקל.
גם האג"ח של אפריקה המשיכו לצלול ונפלו בשיעורים של עד 14%. התשואות שלהן הגיעו לרמות מרקיעות שחקים של עד 404%.
ראשי החברה, איזי כהן המנכ"ל ונדב גרינשפון סגן היו"ר, לא ביזבזו זמן, והחלו כבר אתמול בסבב פגישות בבתי ההשקעות הגדולים ובחברות הביטוח. הגופים המוסדיים מציינים כי בשלב זה לא מגלים כהן וגרינשפון את כל הקלפים של אפריקה, ולא מפרטים את התוכנית העסקית שלהם לגבי ההסדר, ומעדיפים קודם להניע את התהליך. ככל הידוע, לבייב שוהה בימים אלה בישראל, אך לא הצטרף לפגישות עם המוסדיים.
רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, אמר אתמול ל-TheMarker: "ברור שלא תבוצע תספורת לבעלי האג"ח של אפריקה ישראל". לדבריו, "יש חשיבות עליונה שתתבצע הזרמת הון מצד בעלי השליטה".
פסגות הוא בית ההשקעות הראשון שמגיב בשמו לדרמה של אפריקה ישראל. לפי נתוני משרד האוצר המעודכנים, פסגות הוא הגוף המוסדי החשוף ביותר לאפריקה, שמחזיק בעבור עמיתיו באג"ח של אפריקה בהיקף של 404 מיליון שקל.
ורמוס הדגיש כי "יש אינטרס לאפריקה ולמחזיקי האג"ח להקטין את המינוף של החברה, ולכן המרת חלק מהחוב בתמורה למניות היא אחד הכלים למימוש מטרה זו". עוד הוסיף מנכ"ל פסגות כי "כמובן שיש חשיבות עליונה שתתבצע הזרמת הון מצד בעלי השליטה, שיכולה לבוא לידי ביטוי בהעברת נכסים פרטיים לחברה ומזומנים".
פסגות גיבשה בעבר שמונה עקרונות מרכזיים להסדר חוב (ראו מסגרת), ולדברי ורמוס היא תפעל למימושם המלא גם במקרה זה. "אנו מצפים לפעול יחד עם מערכת הבנקאות ובשיתוף פעולה מלא כדי להגיע לפתרון שיהיה לשביעות רצון כל המעורבים", הדגיש ורמוס.
מסובך יותר מבוימלגרין
בשנה האחרונה מובילה פסגות את גישת האקטיוויזם המוסדי - גישה הגורסת כי על גופים מוסדיים לפעול באופן רציף כדי למקסם את ההגנה על האינטרסים של הלקוחות והעמיתים. האקטיוויזם המוסדי מבקש להבטיח עמידה בסטנדרטים של ממשל תאגידי והתנהגות בעלי שליטה בתאגידים שבהם מושקע הציבור. עד כה הוביל פסגות הסדרים גדולים של חברות גמול השקעות של ליאון רקנאטי ושל בוימלגרין קפיטל של שעיה בוימלגרין, שבשניהם בעלי השליטה דוללו בעשרות אחוזים, והמוסדיים קיבלו מניות, תוספת ריבית וביטחונות נוספים.
ואולם ההסדר של אפריקה צפוי להיות ארוך ומורכב יותר מזה של גמול ובוימלגרין קפיטל, שכן לחברה 13 סדרות אג"ח בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל, בעלי מועדי פירעון שונים - ולבעליהן יש אינטרסים שונים ומנוגדים.
סביר להניח שראשי אפריקה ימשיכו בימים הקרובים בסבב הפגישות עם הגופים המוסדיים, ולאחר מכן תמונה נציגות של מחזיקי האג"ח. ואולם בשלב זה לא ברור אם תמונה נציגות לכל סדרה בנפרד או שאפריקה תציע פתרון יצירתי אחר.
בינתיים, מחזיקי סדרות האג"ח הקצרות של אפריקה - סדרה ט', שאפריקה חייבת לשלם לבעליה כ-500 מיליון שקל בנובמבר הקרוב ומחזיקי סדרה כ"ד שאפריקה חייבת לבעליה כ-170 מיליון שקל בסוף אפריל הקרוב - פנו אל הנאמן שטראוס לזר, באמצעות עו"ד אופיר נאור, בדרישה לכנס בדחיפות אסיפות של בעלי האג"ח. בשלב זה ידרשו מחזיקי שתי הסדרות האלה בדיקה של מערך הביטחונות של אפריקה, והם אף עשויים לדרוש להעמיד לפירעון מיידי את יתרת החוב בהיקף של 320 מיליון שקל של סדרה כ"ד.
שלשום, באסיפת מחזיקי האג"ח, ציין כהן כי אפריקה מבקשת להגיע להסדר רק עכשיו, משום שהיא רצתה להראות למוסדיים כי הצליחה לממש נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים, וכי כעת היא לא מעוניינת לממש את יתרת הנכסים, לטענתה, לפי מחירי רצפה.
ואולם סביר להניח כי אם היתה אפריקה מתפשרת לפני כמה חודשים ומממשת את אחזקותיה בחברות הבנות, כמו אפריקה מגורים ואפריקה תעשיות, היא עשויה היתה להיות כיום במצב פיננסי טוב יותר.