היום לפני: סופה של נסיכה

31 באוגוסט, 1997 – הנסיכה דיאנה נהגרה בתאונת דרכים בפריז. התאונה אירעה לאחר שהנסיכה עזבה את מלון "ריץ" שבפריז עם דודי אל פאייד, בנו של מוחמד אל פאייד - בעלי "הרודס", אחד ממרכזי הקניות היוקרתיים ביותר של לונדון. דודי אל פאייד ונהג המכונית נהרגו בהתנגשות במנהרה במרכז העיר.

דיאנה הובהלה לבית החולים והרופאים ניסו להחיותה כשעתיים אך ללא הועיל. הנסיך צ'רלס, בעלה לשעבר של דיאנה, בישר את החדשות לשני בניו הנסיכים וויליאם והארי, שבילו את חופשת הקיץ שלהם באותה עת בטירת בלמורל שבסקוטלנד.

מכונית המרצדס של הנסיכה ככל הנראה היתה נתונה תחת מרדף של צלמי פאפאראצי רכובים על אופנועים. בשל המהירות הגבוהה, איבד הנהג את השליטה במכונית וזו התנגשה בקיר המנהרה. שומר הראש של דיאנה, טרבור ריס-ג'ונס, היה היחיד ששרד את התאונה. מבדיקות דם שעבר עלה כי הוא השתמש בסמים והיה שתוי במהלך התאונה.

עם פרסום החדשות, אלפי אנשים אבלים התאספו סביב ביתה של דיאנה בלונדון, הוא ארמון קנסינגטון, והניחו זרי פרחים ליד השער. מיליוני בני אדם יצאו לרחובות כדי לחזות בלוויית הנסיכה בעוד השיירת המלכותית עושה דרכה לווסט מיניסטר אבי.

חקירה לגבי מות הנסיכה נפתחה בבריטניה ב-2004. ב-2007, פסק חבר המושבעים הבריטי שהנסיכה דיאנה ומאהבה דודי אל-פאייד נהרגו כתוצאה מהנהיגה הרשלנית של נהגם, הנרי פול, ובשל צלמי הפפראצי, שרדפו אחרי הלימוזינה שלהם לתוך המנהרה בפריז ב-1997. המושבעים, ששמעו יותר מ-250 עדויות במשך קרוב לשישה חודשים, הגיעו להכרעה לאחר דיונים שנמשכו ארבעה ימים.

מותה של הנסיכה, שהית הכה אהובה ונערצת ברחבי העולם כולו והיתה ידועה באופייה הפילנתרופי, עורר תיאוריות קונספירציה רבות. חלק אף טענו כי התאונה בוימה. אביו של דודי, המיליונר ממוצא מצרי, טען כי בנו ודיאנה נרצחו על ידי שירותי הביטחון הבריטיים בהוראת הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת השנייה. פאייד סבור כי ההחלטה לרצוח אותם התקבלה משום שדיאנה היתה בהיריון, ומשפחת המלוכה לא רצתה שאמו של מלך אנגליה העתידי תלד ילד לערבי.

כך או כך, מסקר שנערך ביוני האחרון עולה כי 3,000 המשתתפים בסקר בחרו בנסיכה המוערצת כדמות השנייה אותה היו רוצים לפגוש, אחרי ישו.

1939 - ריינהרד היידריך (1904 - 1942) מנהיג ס"ס נאצי, שלקח חלק פעיל בתכנון הפתרון הסופי, ביים את התקפת הפולנים על תחנת הרדיו הגרמנית בעיר גלוויץ' (Gleiwitz) ב-31 באוגוסט. "ההתקפה" הפולנית היתה העילה לפלישה הגרמנית לפולין יום למחרת ותחילתה של מלחמת העולם השנייה, לפני 70 שנה בדיוק.


1994 – ה-IRA הכריז על הפסקת אש כללית. הזרוע הצבאית של מפלגת השין פיין הקתולית הכריז על הפסקת אש לאחר רבע מאה של מאבק מזוין לסילוק הבריטים מצפון אירלנד. הפסקת האש הסתיימה ב-1996 לאחר שה-IRA ביצע פיגוע בלונדון. הפסקת אש חדשה הוכרזה ביולי 1997, וזו הובילה להסכם "יום שישי הטוב".

ה-IRA נוסד ב-1919 בידי מייקל קולינס ושימש כזרוע הצבאית של מפלגת השין פיין הקתולית. ה-IRA היווה שם כולל המאגד בתוכו מספר ארגונים לאומנים אשר שאיפתם הייתה לאחד את חלקי אירלנד תחת שלטון אירי עצמאי. ה-IRA התנגד לשלטון הבריטי בצפון אירלנד ופעל נגדו באמצעים פוליטיים אך גם באמצעים אלימים כגון לוחמת גרילה ופעולות טרור כנגד אזרחים ומוסדות בריטיים. מספר ההרוגים על ידי הIRA בשלושת העשורים בהם פעל מוערך בכ-3,600. גל האלימות הסתיים עם החתימה על הסכם "יום שישי הטוב" ב-1998.

במהלך יולי 2005 ה-IRA יצאו בהצהרה פומבית כי המלחמה בינם לבריטים הסתיימה, תוך נתינת הוראה ברורה לכל הפלגים והארגונים המאוגדים תחת השם IRA, להניח נשקם ולהשמיד את מצבורי הנשק שברשותם. הממשלה הבריטית מצדה הגיבה להצהרה חיובית זו בפירוק הבסיסים הצבאיים אשר נותרו בצפון אירלנד. מפלגת השין פיין הודיעה בעבר כי תעזוב את ממשלת האחדות בצפון אירלנד אם סמכויות ניהוליות ומשפטיות לא יעברו למדינה מבריטניה.

2006 – ציורו המפורסם של האמן אדוורד מונק "הצעקה" הוחזר בשלום למושבו אחרי שנגנב ב-22 באוגוסט 2004. היצירות "הצעקה" ו"מדונה", שנגנבו לפני כשנתיים ממוזיאון מונק שבאוסלו נמצאו על ידי משטרת אוסלו במהלך פשיטה. הציור "הצעקה" כבר נגנב בעבר לפני 10 שנים, ונמצא כעבור כמה חודשים בבית מלון, אך הגנבים לא נתפסו. שוויו של הציור לבדו מוערך ב-65 מיליון דולרים. אדוורד מונק (1944-1863), צייר ואמן הדפסים נורבגי, היה ממבשרי האקספרסיוניזם. מונק החל לצייר בגיל 17 באוסלו. בראשית דרכו האמנותית הושפע מונק מן הסימבוליסטים הצרפתיים ומפול גוגן.

גאיוס יוליוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס הידוע בכינוי קליגולה (12 לספירה – 41 לספירה) - קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה

אלמה מאהלר (1879-1964) – אישתו של המלחין המפורסם, של הארכיטקט הנודע ולטר גרופיוס ושל הסופר פרנץ ורפל. אשת החברה הגבוהה שנודעה ביופיה הרב. כעלמה צעירה הייתה מעורבת בסדרה של פרשיות אהבים, ביניהן עם קלימט, מקס בורקהארד והמלחין אלכסנדר פון זמלינסקי והצייר האקספרסיוניסטי אוסקר קוקושקה

ואן מוריסון (1945 - ) – מוזיקאי אירי

ריצ'רד גיר (1949-) - שחקן אמריקאי ותומך זכויות הטיבטים

שארל בודלר (1821-1867) - אחד המשוררים הצרפתים החשובים במאה ה-19

ז'ורז' בראק (1882-1963) - צייר ופסל צרפתי, אשר יחד עם פבלו פיקאסו נחשב לאבי הקוביזם