המקרה המוזר של הכלב בשעת צהריים

הסיפור של אורי, בן 31 מתל אביב, החל סביב סימן שאלה אולם הפך עד מהרה לסאגה של סערת רגשות. סאגה שבמרכזה כלב, שנעלם לו כך פתאום בצהרי יום, והניסיון הנואש של בעליו לאתרו תוך כדי מאבק בטחנות הרוח, בדמותן של העמותות למען בעלי החיים, אלו שביום יום אמורות לסייע ולעזור, אולם לעיתים מתגלות כחלק מהבעיה ולא כחלק מהפתרון. "חזרתי בערב הביתה ולא מצאתי את הכלב שלי, בילי, בגינה", מספר אורי על השתלשלות האירועים, "בילי כבר היה בן 16 ולא היו פרצות בגדר, כך שלא יכול היה לצאת ממנה לבדו".

למרות העדר כל קצה חוט, הצליח אורי להגיע אל יעד החיפוש במהירות, לאחר כמה בירורים טלפוניים אצל העמותות השונות. בבוקר שאחרי ההיעלמות פקד את שער אגודת צער בעלי חיים תל אביב, והוא לא ציפה שמכאן ילך הסיפור ויסתבך. הפקידה שקיבלה אותו אמרה שהמקרה לא מוכר לה, אך שלחה אותו לסיור במכלאות הכלבים על מנת לנסות לאתר את בילי. "בילי לא היה שם, אולם כשחזרתי לקבלה אותה הפקידה קראה לי ואמרה שהיא דיברה עם הנהג של האגודה ושאתמול אכן התקבלה קריאה של אחת השכנות לאסוף כלב במצוקה מהכתובת שלי. היא אמרה שהיא מצטערת אבל הכלב נפטר במהלך הנסיעה. ביקשתי לברר מה בדיוק קרה לו, איפה הוא עכשיו ובאיזה מצב מצאו אותו, אבל לא היה לה כל הסבר". אורי ביקש לראות את הגופה אולם לטענתו הפקידה טענה שרכב של העירייה הגיע לאסוף פגרים והגופה לא נמצאת באגודה.

אורי לא אמר נואש והגיע עד לראשי האגודה. משיחה קצרה איתם הבין שהסיפור של בילי מוכר להם היטב. "הכניסו אותי לחדר הטיפולים, שם שכב בילי. אחת הווטרניריות אמרה לי שהיא קיבלה אותו כבר ללא רוח חיים ושהיא מאוד מצטערת. כמה דקות לאחר מכן נכנס וטרינר נוסף לחדר ,העיף מבט בבילי ובי ואמר שהוא הרדים את בילי כי לא היה מה לעשות. עוד הוא אמר שאני יכול להתעדכן אצל הפקידה, היא נכחה באסיפה שלו והייתה מודעת למצבו. זאת אותה פקידה שאמרה שהמקרה לא מוכר לה".

"מאותו הרגע שהדברים נחשפו, דרש אורי הסברים: איך לוקחים כלב מבית של בעליו מבלי לעדכנו על כך או לספק לו כל הסבר על גורלו? הוא מספר שכתגובה לכך החלו אנשי האגודה להרצות על עבודת הקודש שהם עושים ועל כך שבילי היה מוזנח ושהשבב שלו לא היה מעודכן ולכן לא יכלו לאתר אותו ולדעת שהוא שייך למישהו. "הם הפנו את האצבע כלפי וטענו שאני חסר אחריות", הוא אומר.

בשלב זה כל מה שאורי רצה היה לקחת את בילי לקבורה: "על מנת לעזוב את המקום עם בילי חייבו אותי לחתום על מסמך שאין לי שום טענות לאגודה. חתמתי כי לא היתה לי ברירה. מבירור קצר שעשיתי לאחר מכן הבנתי שמסמך כזה כלל אינו חוקי".

בצער בעלי חיים דוחים בתוקף את טענותיו של אורי. לדבריהם, הכלב נלקח משפת המדרכה ולא מחצר הבית (יש לציין כי השכנה שביצעה את הקריאה לאגודה אמרה לוואלה! ירוק כי היא הוציאה את בילי מהחצר בעזרת רצועה בזמן שנציגי האגודה חיכו בחוץ ס.ג). עוד טוענים באגודה כי "הכלב הגיעה במצב של גסיסה, תוך התקף אפילפסיה קשה עקב גילו המופלג ולאחר טיפול באפילפסיה שלא עזר, הוחלט לקצר את סבלו בגסיסה כואבת וארוכה ולהרדימו מטעמים הומניטריים".

לדבריהם, "הווטרינרית שטעתה במידה לגי מותו של הכלב לא טיפלה באותו כלב ולכן חשבה שהוא כבר מת בדרך. אבל ברגע שהעניין נבדק לעומק על ידי ווטרינר המטפל, התגלה שהכלב הורדם באגודה. ניסנו לאתר את הבעלים, אך עקב חוסר אחריותו של אורי הפרטים לא היו מעודכנים. מצבו של הכלב היה חמור ולכן לא היה זמן לאתר את בעליו".

עוד נמסר מהאגודה כי: "אנו גם לוקחים אחריות שהווטרינר המטפל ראה לנכון שאי אפשר לעזור לו והחליט לגאול אותו מיסוריו. אין כאן שום ניסיון של טיוח וכשל התנהלותי. בסך הכל היה כאן בלבול בין משמרת הערב למשמרת הבוקר שלמחרת. בסופו של דבר, הכל נגלה בפני אורי ולא הוסתר ממנו שום פרט. לגבי התניית קבלת הגופה בחתימה על הטופס, בכל מקרה לא נראה שזה ממש עזר כי בכל זאת הוא בא בטענות, אך על לא עוול בכפנו".