מאוד צנוע מצידה של עמותת "יד עזר לחבר" לבחור שם כול כך מינימליסטי. הושטת יד ועזרה לחבר מרמזים על עשיות קטנות ואישיות, תמיכה קלה פה ושם, וסיוע לחבר או שניים, תלוי עד כמה הידיים פנויות. אך אין כל קשר בין השם המינורי לבין העובדה שמדובר ב"מפעל" שלם של נתינה, כמעט מכול הסוגים ולכול שכבות האוכלוסייה.
"העמותה מכילה מספר בתי תמחוי המספקים מאות מנות לקשישים משפחות וילדים, שני "בתי ילד" אליהם מגיעים אחה"צ נוער מבתים נזקקים ונהנים מפעילויות, סיוע בשיעורי בית ארוחות ועוד, שלושה הוסטלים למחוסרי דיור, הוסטל לפגועי נפש, בית אבות לניצולי שואה ועוד המון פרויקטים מיוחדים לאורך כל השנה" מונה שמעון סבג המנהל התפעולי של עמותת "יד עזר לחבר".
אפשר לומר שהיד הזו היא למעשה תמנון...
"לצערנו לא חסר למי ומה לתת. לאורך השנים נולדו צרכים חדשים ואנו קשובים בהתאם. בעקבות ביקוש הקמנו את "מחסן הרהיטים" מיזם שהוא גם מיחזור ובעיקר מאפשר לספק לנזקקים מקררים, תנורים ביגוד, וכדומה, אבל גולת הכותרת, לעניות דעתי, הוא שתי מרפאות השיניים שהקמנו וכבר זכינו לטפל באלפי משפחות. עובדים איתנו 60 רופאי שיניים בהתנדבות ומי שמגיע עם מכתב מרשויות הרווחה ועובר ועדה שלנו, מקבל סתימות, טיפולי שורש, ניקוי שיניים, תותבות, מה שצריך, ללא תשלום".
"שווה כסף" הוא הכסף החדש
אם מרפאות שיניים הותירו אתכם פעורי פה, מסתבר שיש עוד. "יד עזר לחבר", שהפכה לעמותה ב-2001 שומרת על עדכניות מתמדת, כשנוצר מחסור, נולד מענה "הבוקר חילקנו 1200 ילקוטים, מיזם מיוחד לשנת הלימודים", אומר סבג, "וכמובן שאנו נערכים בימים אלו לקראת ראש השנה".
איך הכל התחיל?
"מאחורי העמותה עומדים פרופסור ביל פרידמן מאוניברסיטת חיפה, אחי, ברוך סבג שהוא סגן ראש המועצה בקצרין, שמואל גלהברט סגן ראש העיר חיפה אני, ועוד כמה אנשי שכונה שהצטרפו להקמה. סיבה ספציפית לסייע לא צריך, אנו חיים בתוך עמנו, יודעים שהמצב קשה והחלטנו לעשות מעשה. התחלנו רק בבתי תמחוי לילדים, ראינו שבאים הרבה קשישים, אז פתחנו בתי קשישים, החלטנו בשלב מסוים להפריד בין האוכלוסיות ולפתוח בתי ילד למי שרוצה מחשב, או לאכול בלי להתבייש, וכך הלאה".
מאיפה האמצעים?
"האוכל נאסף מהצבא, מתעשיות ההייטק באזור, ממשטרת ישראל, אנו ערוכים לקצת יותר מאלף איש ביום. המוטו המלווה אותנו הוא לעשות המון על ידי "שווה כסף". אוכל שאמור להיזרק, מאכיל אנשים אחרים". אבל לא רק אוכל, רהיטים, ילקוטים או כל תרומה אחרת חיוניים להרמת מפעל סיוע שכזה, גם גיוס כוח אדם רב, על בסיס התנדבותי הוא לא עניין שבשגרה. "יש הרבה אנשים טובים החוכמה היא לחבר את כולם כך שכל אחד ייתן ממש מעט", מגלה סבג, "אם גייסתי 60 רופאי שיניים, אני יכול לבקש מכל אחד מהם לתת לי יום בשבועיים, שזה מאוד ריאלי".
ובכל זאת, חלוקת ילקוטים, חלוקת מזון, צהרונים, זה המון תרומות והמון אנשים. קסם אישי?
"מתנדבים אצלנו מגוון רחב של אנשים, אבל הסוד האמיתי הוא להיעזר בנזקקים עצמם. אני הופך את הנזקקים למתנדבים, הם נהנים להרגיש מועילים. חלקם הם אנשים שירדו מנכסם לכמה חודשים והיום עוזרים לנו דרך קבע".
אתה לבטח נתקל בסיפורים אישיים לא קלים
" אין סוף. מגוון האנשים הוא גדול והאנשים הזקוקים לסיוע הוא ענק. מגיעים אלינו לבתי המחסה הומואים שההורים גילו וגירשו אותם, ילדים שחזרו בשאלה, ועוד. לרב אנו מנסים לגשר עבורם עם המשפחות באמצעות פסיכולוגית או שמוצאים עבורם פנימיות". כאמור, כמעט כול אחד הזקוק לסיוע יכול להתחבר ל"יד עזר לחבר" ולהיעזר בהתאם לצורך. "מטופלים אצלנו נערים, קשישים, ניצולי שואה כול מי שלא מסוגל להתפרנס".
ואיך ניתן לסייע לכולם?
"יש לנו "בנק נזקקים" - רשימה שקיבלנו מהרווחה, משפחות שצריך לדאוג להם למזון. הסלים מדורגים ומחולקים בהתאם לצורך: מנות דלות סוכר ונתרן לקשישים, מנות למשפחות ועם בלי וילדים, השאיפה היא להכין חבילות בשווי 95 ש' עד 500 ש'. בהתאם לגודל המשפחה. אנחנו אמורים להגיע ל 3200 פיות ולעזור להם לפחות להתחיל את השנה בצורה טובה. אבל עם קצת עזרה מהרבה אנשים כולי תקווה שנצליח. באמצעות טיפה ועוד טיפה אפשר להשקות את כולם."
