בנק ישראל ומשרד האוצר עומדים לפני חתימת הסכם הקובע כי בכירי הבנק שקיבלו כספים שלא כדין מ-1998 ואילך ישיבו אותם. הצדדים כבר מסכימים כי השכר החריג יושב רטרואקטיווית מ-1998. רוב הבכירים פרשו מהבנק, ומיעוטם מכהנים בהנהלה המצומצמת גם היום.
על גיבוש ההסכם שוקדים בכירים בבנק ובאוצר. בראש הצוות של בנק ישראל עומד מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. בראש צוות האוצר עומד הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר, אילן לוין. המו"מ מתנהל תחת מעטה כבד של חשאיות, בשל רגישותו.
במסגרת המו"מ, מנסים הצדדים להגיע להסכמות סביב השאלה מה יוגדר כחריגות שכר לא חוקיות. הצדדים דנים בהטבות שונות שקיבלו בכירי בנק ישראל בנוסף לשכר שניתן להם שלא כדין, ובהן קבלת רכב צמוד ותוספות קבועות בתלוש המשכורת עבור הוצאות נסיעה. באוצר ובבנק ישראל הדגישו כי עובדים שיתבקשו להחזיר כספים יזומנו לשימוע באוצר, כדי לשמוע את תגובתם.
נקודת מחלוקת עיקרית במשך שנים
נושא החזרת הכספים שניתנו לבכירי הבנק שלא כדין היה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין הבנק לאוצר במשך שנים. הראשון שהעלה את הדרישה להחזרת תשלומים שניתנו בבנק שלא כדין היה הממונה על השכר לשעבר, יובל רכלבסקי. תחילה דחה בנק ישראל על הסף כל דרישה של האוצר להחזרת כספים וסירב לקיים דיון בנושא - מה שטירפד כל ניסיון של הצדדים לקדם הסכם שכר חדש בבנק.
בין האישים ששמם הועלה בעבר כמי שיצטרכו לכאורה להשיב כספים שקיבלו שלא כדין היה נגיד בנק ישראל הקודם, דוד קליין, וראש משאבי אנוש לשעבר בבנק, אפרים גרוס. מקורבים למו"מ מציינים כי בחלק מהמקרים יידרשו בכירים בבנק בעבר ואולי גם בהווה להחזיר כספים בסכומים שעשויים להגיע למאות אלפי שקלים.
הנגיד הנוכחי, סטנלי פישר, קיבל עקרונית את דרישת האוצר להחזרת כספים שניתנו לבכירים בבנק שלא כדין, אך דרש כי הדבר יכלול רק את התקופה שמ-2004 ואילך. המחלוקת בין הצדדים הסתיימה לבסוף בהליך גישור, שהובל על ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. אברהמי הכריע ב-2008 בשש מחלוקות השכר הקשות האחרונות בין בנק ישראל והאוצר, וקבע את העקרונות להשבת השכר החורג.
המו"מ מתנהל לפי מתווה אברהמי. הגישור של אברהמי, ועמו סיום סיכסוך השכר, איפשרו לבנק ישראל ולאוצר להגיע ב-2008 להסכם שכר חדש, המופעל מזה כשנה. במסגרת ההסכם קיימים בבנק שני מסלולי שכר: מסלול מועדף לעובדים ותיקים (דור א'), ומסלול לעובדים חדשים (דור ב').