עלייתו ונפילתו של מלך הרייטינג

דודו טופז נולד ב- 20 בספטמבר בשנת 1946 כדוד גולדנברג. את הקריירה שלו החל טופז כשחקן תיאטרון ובמופעי בידור ברחבי הארץ ומאוחר יותר גם הנחה שעשועון ותוכנית לימודית בערוץ הראשון. ההסתבכות הראשונה ואולי המשמעותית ביותר של טופז, נרשמה כבר באותה עצרת בחירות זכורה של מפלגת העבודה ביוני 1981. כשהניצחון למפלגת העבודה מאז המהפך של 77 נראה באופק, טופז, שנאם בעצרת, כינה את הציבור המזרחי "צ'חצ'חים". ראש הממשלה בגין ניצל את הסערה ובזכות יכולותיו הרטוריות המיתולוגיות הצליח להנחיל ניצחון לליכוד למרות משבר כלכלי קשה.

בהמשך יצא טופז עם תוכניות הבידור עם השם הקורץ לתקרית ההיא, "פליטת פה", שבה נטבע דווקא הביטוי "משה אורנג'דה" ("מה יש'ך מאורנג'דה?") בניגוד לצ'חצ'חים. אחר כך עבר טופז ל"בלי חשבון" וב- 1988 כיכב טופז בסרט "תל אביב – לוס אנג'לס".

שנות ה-80 היו שנות ההצלחה הטלוויזיוניות של טופז עם מספר תוכניות כמו "דודו מספר לגולו" בערוץ 2 הניסיוני, "סופשבוע" בערוץ הראשון ובסופו של דבר, "ראשות הבידור", התוכנית שהפכה אותו למלך הרייטינג של המדינה, חרף הביקורות הקשות. אחת מהביקורות הובילה את טופז לתקרית מביכה נוספת, ב-1995, כשטופז שבר את משקפיו של מאיר שניצר, מבקר הטלוויזיה של מעריב בימים ההם, בעקבות ביקורת לא מחמיאה. טופז פיצה בסופו של דבר את שניצר בסכום של 62 אלף שקלים.

טופז לא עצר מלחולל מהומות בתקרית ההיא, וב-2002 הפציע שוב, הפעם כשנשך את כתפה של כוכבת הטלנובלות, נטליה אוריירו. מאות צופים בכללם גם ארגוני הנשים, התלוננו לרשות השנייה על התנהגותו של טופז, שהסתבך לאחר מכן במספר תלונות על הטרדה מינית, שלא נגמרו בכתב אישום, אך בהתנצלות פומבית של טופז.

פרובוקציה נוספת נרשמה כשטופז אירח בתכניתו אישה בשם חלי, דוגמנית בעברה אשר הגיעה לתוכנית בשל משקלה הרב. טופז השליך לעברה כדורי שוקולד אותם הייתה צריכה לתפוס ולבלוע. בעקבות המקרה עלו ביקורות קשות על טופז ויחסו לנשים ולסוגית ההשמנה.

לצד השערוריות, טופז עדיין נחשב למלך הרייטינג. אחת מתכניותיו רשומה עד היום כתכנית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר בעידן מדידת שיעורי הצפייה.

התוכנית עסקה בשיגעון החייזרים שתקף את ישראל עם עליית הפופולאריות של הסדרה "תיקים באפילה". טופז הבטיח בקדימונים כי בזמן תוכניתו ירחפו עב"מים מעל שמי ישראל. התוכנית רשמה באותו ערב שיא צפייה של 51 אחוזים.

"רשות הבידור" הפכה מאוחר יותר ל"ראשון בבידור", אחרי שעברה עם שידורי קשת מיום שישי ליום ראשון וב-2004 הגיעה התכנית לקיצה, כמו גם יחסיו של טופז עם הזכיינית קשת.

טופז עבר אל הזכיינית המתחרה, רשת, והגיש לתקופה קצרה את "הכל זז". בשלב מאוחר יותר עזב טופז את ערוץ 2 ועבר לערוץ 10 עם "הכל 10", כקלף המנצח שעתיד להעלות את הרייטינג. טופז אף השמיע איומים, שאם תכניתו לא תקבל אחוזי צפייה גבוהים, הוא לא ימשיך להגיש אותה.

התכנית לא השיגה את הנתונים להם קיווה טופז ולמרות התבטאויותיו בדבר רצונו להקים פארק שעשועים בדימונה ("דודולנד") ורצונו להיכנס לפוליטיקה, העניין בו הלך והתפוגג. אפילו הראיון מעורר המחלוקת עם אשתו של יגאל עמיר, לריסה טרימבובלר, לא העלה את טופז לראש הדיון הציבורי.

בשנים האחרונות התמקד טופז במופעי הבידור שלו כמו "אין לי זמן" וההצגה שכתב, "משה". הקאמבק הטלוויזיוני שלו היה אמור להיות במסגרת הטלנובלה "בובות", אולם לא נראה שהצליח להחזיר את טופז למפת הטלוויזיה.

בדצמבר 2008 התארח טופז בתוכנית "חוצה ישראל" עם רינו צרור, שהציג בפניו סדרת שאלות קשות בנוגע לקריירה הדועכת שלו. טופז הגיב בסערת רגשות וטען כי הוא יותר טוב מסיינפלד. צרור בתגובה הטיח בטופז כי לא למד מטעויות וכי הוא עדיין מכור לנוכחות המצלמות.

ב-31 במאי נעצר על ידי המשטרה בחשד שיזם תקיפה של מנכ"ל "קשת", אבי ניר, המשנה למנכ"ל "רשת", שירה מרגלית, וסוכן השחקנים בועז בן-ציון, ותכנן לפגוע באנשי תקשורת נוספים בין היתר: צביקה הדר, אברי גלעד וארז טל. ב-18 ביוני הוגש כתב אישום נגד טופז. לפי כתב האישום, עומד טופז מאחורי התקיפות. בנוסף, נטען, כי טופז תכנן לתקוף את עורך "ישראל היום" עמוס רגב, תקיפה שלא יצאה לפועל.

בכתב האישום נטען כי טופז שילם למתווך 8,000 שקלים כמקדמה על מנת שיתקפו את אבי ניר ועוד 5,000 שקלים לאחר התקיפה. עבור תקיפתו של בועז בן ציון שילם טופז 12,000 שקלים. טופז תיכנן בנוסף והזמין תקיפה נוספת על בן ציון עליה שילם 20 אלף שקלים ואמר לתוקפים כי התקיפה הקודמת לא הייתה מספיק חזקה. עבור תקיפתה של שירה מרגלית שילם טופז 30,000 שקלים. ולפי כתב האישום הוא נכח בקרבת מקום בעת שבוצעה התקיפה.