פקידי האוצר צוהלים, העם בוכה

יישובים שנהפכו לכיסי אבטלה גדולים, החמרה בתנאי העבודה ומפעלים שנסגרו זה אחר זה. דב חנין מזכיר לכולנו שלמרות צהלות האוצר, המשבר הכלכלי עדיין כאן וממשיך לגבות קורבנות

  • דב חנין
דב חנין

צהלתם של אנשי האוצר נוכח פרסומי המדדים הכלכליים האחרונים מזכירה את הבדיחה המפורסמת על סטטיסטיקאי שטבע באגם שעומקו הממוצע היה שני סנטימטרים. נתונים סטטיסטיים עלולים לעתים דווקא לטשטש את המציאות. נכון הדבר גם לגבי הנתונים שהסבו נחת רוח כה רבה לפקידי האוצר, נתונים שמסתירים חלקים רבים מן התמונה החברתית-כלכלית האמיתית של החברה הישראלית.

עבור שכבה כלכלית מסוימת, המשבר האחרון אכן היה עננה מטרידה אך חולפת. בעיני קבוצה מצומצמת זו השמיים עתה בהחלט כחולים יותר, והאופק נדמה בהיר ונקי מעננים. אבל במקומות אחרים בישראל המצב שונה לחלוטין: די לעשות סיור קצר בפריפריה כדי למצוא יישובים שנהפכו לכיסי אבטלה גדולים. ולא רק אוכלוסיות מוחלשות נפגעו מהמשבר - גם שכבות הביניים חוו בשנה האחרונה שחיקה משמעותית של ההכנסות ושל תנאי העבודה.

לפי הנתונים האחרונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הבלתי מועסקים בישראל הגיע ל-8.4% מכוח העבודה במאי 2009, עלייה של כ-40% בשנה האחרונה (והללו רק הבלתי מועסקים המדווחים); במקביל, בחודשים מאי-יוני 2009 עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.2%. עבור מרבית האוכלוסיה בישראל, הביטחון התעסוקתי צונח ואילו יוקר המחייה מאמיר.

המשבר הכלכלי האחרון בעיקר שימש את המערכת לארגון מחדש לצורך הגדלת רווחים. עובדים רבים פוטרו, פסי ייצור יועלו וקוצרו, מפעלים רווחיים פחות צומצמו או חוסלו, ואפילו מפעלים רווחיים נסגרו כדי לאפשר רווח גדול יותר במקומות אחרים, בהם תנאי העבודה גרועים עוד יותר. דוגמה כאובה במיוחד היא מפעל תדיראן בעפולה, שנסגר החודש כדי להעביר את פס הייצור כולו לסין, שם העובדים נאלצים להסתפק בתנאי עבדות ובשכר עוני.

לשנות מדיניות כלכלית

למה לא שימש המשבר הכלכלי? לארגון מחדש של המערכת לצורך שיפור הרווחה. לא ניצלנו את המשבר הזה לייצור דפוסים כלכליים הוגנים יותר; לא השתמשנו בו לקידום תנאי העסקה ראויים והוגנים יותר בשוק העבודה הישראלי, כדי שיהפוך לשוק המאופיין בשכר עבודה גבוה בעבור עבודה מקצועית; ובניגוד לרוב ארצות המערב, בישראל גם לא עשינו מאומה בעקבות המשבר כדי לעבור לכלכלה ירוקה יותר.

אם כן, בעיות היסוד של המשבר הכלכלי נותרו עמנו. צפירת ההרגעה של האוצר מוקדמת ומטעה, ועלולה להסתיר מאתנו את העבודה החשובה שעדיין צריך וניתן לעשות. ישראל חייבת, כעת אף יותר מבעבר, לעבור לדפוסי כלכלה שיאפשרו לנו לחיות בחברה הוגנת ובטוחה יותר מבחינה כלכלית.

כדי לעשות זאת, יש לעבור למדיניות של אחריות חברתית, מדיניות שבה רווחה באה לפני רווחים. במסגרת מדיניות כלכלית כזו, המדינה – כלומר החברה – צריכה להחזיר לעצמה את האחריות לשוק עבודה הוגן, למערכות חינוך ובריאות מתפקדות ושיוויוניות, ולמערכת רווחה השומרת על כבוד האדם. מדיניות כזו הפוכה בתכלית ממדיניות ממשלת נתניהו, ועל כן אין זה פלא שפקידי האוצר של ממשלתו הם שמנסים להרגיע אותנו שהמצב ורוד בהרבה מהמציאות שכולנו רואים סביבנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully