פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: "דרוש בדק בית יסודי בחינוך העצמאי"

      במסגרת פסק דין נגד מנהל בית ספר של אגודת ישראל, שהושעה מתפקידו, מתח השופט אדמונד לוי ביקורת חריפה על מערכת החינוך העצמאית

      "יש צורך בעריכת בדק בית יסודי בהתנהלות החינוך העצמאי, ויפה שעה אחת קודם". כך כתב היום (רביעי) שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, במסגרת פסק דין יוצא דופן בחריפותו.

      פסק הדין מתייחס למנהל בית ספר עצמאי ביבנה הפועל בחסותו של "מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי הספר של אגודת ישראל ובלתי מפלגתיים בא"י". מנהל הבית ספר, עובדיה בן נון, שניהל את בית הספר כ-17 שנה, הושעה מתפקידו על ידי מפקח מטעם משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי. המפקח טען, כי המנהל נמנע מלדווח על מערכת יחסים שנרקמה בין מורה מסגל בית הספר לאחת המזכירות וכללה גם מעשים מיניים שבוצעו בין כותלי בית הספר.

      המנהל הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בה דרש לבטל השעייתו. בן נון טען כי נמנע מלדווח על היחסים בין המורה למזכירה מאחר שלא רצה לפגוע בהם. לטענתו, השניים אמרו לו כי אם יחשוף את הפרשה, הם לא יהססו לשלוח יד בנפשם. כמן כן, טען בן נון כי החלטתו התקבלה רק לאחר שנועץ ברבנים. במהלך הדיון התברר כי להחלטה להשעייתו של בן נון לא קדם שימוע, ולכן עברה ההכרעה לוועדת השימוע, שקבעה כי אמנם בהחלטתו נפל פגם אך אין מדובר בפגם מן הסוג המקים עילה לפיטורין.

      במקביל, בחינוך העצמאי פנו לרב שטיינמן כדי לברר את עמדתו, ובן נון הצהיר כי יקבל את עמדתו של הרב. הרב קבע כי במצב שנוצר בן נון אינו יכול להמשיך בתפקידו. בחינוך העצמאי הציעו לבן נון לקחת שנת שבתון שלאחריה יפנה לרב בשנית. עם זאת, במהלך שנת השבתון קיבל בן נון מכתב על הפסקת עבודתו בנימוק כי לאור החלטתו של הרב שטיינמן, החינוך העצמאי לא יוכל עוד להעסיקו.

      "הפיטורים נעשו שלא כדין"

      בעקבות זאת, פנה בן נון בשנית לבית הדין האזורי לעבודה שקבע כי בהשעייתו ובהליך פיטוריו נפלו פגמים. בנוסף לפיצוי הכספי הורה בית הדין להחזיר את בן נון למשרתו כמנהל בית הספר ביבנה. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית את הערעור וקבע כי בן נון ישוב להנהלת בתי ספר של החינוך העצמאי', אך לא לבית הספר אותו ניהל ביבנה. בעקבות החלטה זו פנה בן נון לבג"צ.

      השופט אדמונד לוי מתח ביקורת חריפה על החינוך העצמאי והתנהלותו בפרשה זו. "ברור כי פיטוריו נעשו שלא כדין, וכי בהתנהלותו של החינוך העצמאי נפלו פגמים חמורים וקשים", כתב השופט לוי בהחלטה. בנוסף, כתב: "המלצתה של ועדת השימוע, שאת סמכותה קיבל עליו החינוך העצמאי, לא כובדה. לבן נון לא נערך שימוע עובר לפיטוריו, וההתנהלות סביב הוצאתו לשנת שבתון וסביב פיטוריו היתה מטעה וחסרת תום לב".

      השופט לוי גם התייחס להתנהלות המפקח והפנייה לרב שטיינמן ואמר כי התנהלות החינוך העצמאי בנושא מעוררת תמיהות וסימני שאלה. עם זאת החליט לדחות את העתירה ולהשאיר את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה על כנו.

      לדברי אדמונד לוי, "מוסדות החינוך העצמאי, כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים אחרים, כפופים בפעילותם כמעסיקים לכללי המשפט הציבורי והמנהלי. למרבה הצער, דומה כי בפרשה שלפנינו ניתן משקל מועט, אם בכלל, לכללים וזכויות אלה. כל אחד משלבי הליך הרחקתו של העותר מבית הספר אותו ניהל נגוע בפגם זה או אחר. גם התנהלותם של נושאי משרה שונים בחינוך העצמאי אינה מוסיפה לו כבוד. כאמור, לא קמה עילה להתערבותנו, אולם מסקנה זו אינה מייתרת את הצורך בעריכתו של בדק בית יסודי בהתנהלות החינוך העצמאי, ויפה שעה אחת קודם".