פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום לפני: ויוה לה פרנס

      בעלות הברית משחררות את פריז מהכיבוש הנאצי, תושבי בלגרד קרואים להדחת הנשיא מילושביץ' ונשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון חוגג יום הולדת

      1944 – פריז משתחררת מעול הכיבוש הנאצי. ב-19 באוגוסט, תושבי פריז התקוממו נגד הגרמנים – התקוממות שגבתה חייהם של 1,500 אזרחים וחיילים. מדיניותו הראשונית של מפקד הכוחות הגרמנים בבירה הצרפתית דיטריך פון שולטיץ היתה לא להגיב בכוח. הוא אף חתם על הפסקת אש עם נציגי המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, שהתקבלה בזעם. בריקדות הוקמו בעיר ורבים מהתושבים פתחו בשביתה.

      שארל דה גול, מנהיג צרפת החופשית, הורה למפקד העליון של כוחות בעלות הברית דווייט אייזנהאואר לשלוח מיד את הכוחות בראשות הגנרל פיליפ לקלרק ולשחרר את פריז. התקדמות כוחות בעלות הברית היתה בשני מסלולים: מצפון ומדרום. 20 אלף חיילים גרמנים הוצבו מחוץ לעיר, 5,000 בתוכה בנוסף ל-50 מרגמות וטנקים. ב-23 באוגוסט קיבל פון שולטיץ הוראה ישירה מהיטלר לזרוע נזק גדול ככל האפשר בפריז.

      לאחר מאבק בו ספגו כוחותיו של לקלרק אבדות גדולות, נכנסו בעלות הברית למרכז העיר והתקבלו באושר על ידי התושבים. ב-24 באוגוסט, בשעה 22:30 פעמוני כנסיית הנוטרדאם החלו לצלצל ופתחו רשמית את החגיגיות ואחריהם החלו לצלצל הפעמונים בכל הכנסיות ברחבי העיר. ב-25 באוגוסט כבר היה ברור לכול וגם לגנרל פון שולטיץ כי המאבק הסתיים והגרמנים הפסידו.

      פון שולטיץ נעצר באותו יום ותאריך זה מציין מאז באופן רשמי את שחרור פריז. בסך הכול, נהרגו 1,483 אזרחים צרפתים בהתקוממות ו-3,467 נפצעו. דה גול נשא נאום היסטורי ווב-26 באוגוסט נערכה תהלוכת ניצחון לאורך שדרות השאנז-אליזה בראשות דה גול.

      קצרצרים

      1960 – פרנסיס גארי פאוארס, טייס אמריקאי, הורשע בריגול ונשפט לעשר שנים בכלא על ידי בית משפט סובייטי. פאוארס הודה באשמת ריגול בעבור ה-CIA לאחר שמטוסו יורט ב-1 במאי ממזרח למוסקבה. נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר התלונן על חומרת העונש , אך הציבור האמריקאי דווקא חשב כי העונש היה יכול להיות חמור יותר. ב-10 בפברואר 1962 שוחרר פאוארס בתמורה למרגל הסובייטי הקולונל רודולף אבל. פאוארס הפך לטייס מסוקים של ערוץ טלוויזיה בלוס אנגל'ס ונהרג בהתרסקות מסוק ב-1977.


      1991 – נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב הודח בהפיכה על יד י גורמים קומוניסטים קיצוניים. גורבצ'וב, אב הפרסטרויקה, הושם במעצר בית. טנקים צצו ברחובות מוסקבה, ולמרות זאת, אלפי תושבים הפגינו נגד ההפיכה. לאחר שלושה ימים, מנהיגי ההפיכה ניסו להימלט מהעיר. גורבצ'וב שוחרר ממעצר הבית והושב לשלטון . שבעה מתוך שמונה מתכנני ההפיכה נאסרו. השמיני התאבד. ניסיון ההפיכה הכושל הדגיש את אי שביעות הרצון מהמפלגה הקומוניסטית בקרב העם הרוסי. עד סוף 1991, התפרקה ברית המועצות וחלק גדול מגרורותיה קיבלו עצמאות.


      1999 – חצי מיליון מתושבי העיר בלגרד יצאו לרחובות וקראו להדיח את נשיא יגוסלביה סלובודן מילושביץ'. סלובודן מילושביץ' (1941-2006) היה נשיא סרביה ונשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. מילושביץ' צמח בשורות המפלגה הקומוניסטית של סרביה, שהייתה חלק מיוגוסלביה, ובשנת 1989 נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. ב-1998, פרצה מלחמת קוסובו - עימות בין כוחות הביטחון של סרביה ויוגוסלביה ובין צבא השחרור של קוסובו (KLA), ארגון גרילה אלבני אתני שדרש את עצמאות החבל בתוך סרביה. במהלך המלחמה, הפכו כ-700 אלף אלבנים לפליטים.


      ב-2000, לאחר התבוסה בקוסובו, שהושגה רק לאחר התערבות כוחות נאט"ו, התפטר מילושביץ' מתפקידו כנשיא. הוא הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. ב-1 באפריל 2001 הוא נעצר ביוגוסלביה בחשד לשחיתות, וב-28 ביוני הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר בהאג. לאחר הסגרתו להאג, נוספו לכתב האישום אישומים במעורבותו ברצח עם שבוצע בבוסניה ובפשעי מלחמה בקרואטיה. ב-11 במרץ 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' מת בתאו בגיל 65.

      באו לעולם

      קוקו שאנל (1883-1971) – מעצבת אופנה צרפתיה

      אוגדן נאש (1902-1971) – משורר אמריקאי

      מלקולם פורבס (1919-1990) - מוציא לאור ואיש עסקים אמריקאי

      פרנק מק'קורט (1930-1990) – סופר אירי-אמריקאי, "האפר של אנג'לה"

      ביל קלינטון (1946 - ) – נשיא ארה"ב לשעבר

      הלכו לעולמם

      גראוצ'ו מרקס (1890-1977 ) - ג'וליוס הנרי מרקס היה קומיקאי יהודי-אמריקאי שעבד עם אחיו במסגרת "האחים מרקס"

      אוטו פרנק (1889-1980) - אביה של אנה פרנק