פיצוץ ביתו של מנהיג התנועה הסלאפית, ד"ר עבד אלטיף מוסא, שהכריז על הקמת האמארה האסלאמית ברצועת עזה, חיסול עשרות מתומכיו ששמרו עליו, ומעצר עשרות מנאמניו מעידים כל כך שהחמאס מתחילה לאבד את הראש. משטר החמאס ברצועה שעד לאחרונה היה יציב, מתחיל לאבד את התמיכה הציבורית בו.
ראשי החמאס החליטו לחסל כל פלג, דתי או חילוני, שעלול לאיים על משטרם, מבלי לחשוב פעמים על תוצאות מעשיהם. נאמני מוסא, רופא בהשכלתו שכתב ספרים העוסקים בהלכה המוסלמית ונחשב לאיש חזק ברפיח, לא ישבו בחיבוק ידיים לנוכח הטבח במנהיגם ותומכיו. לאחר סוף השבוע האחרון עזה נכנסה לתהליך חדש. תנועות אסלאמיות רדיקליות שעד כה שיתפו פעולה נגד הפתח והחילוניים, הפכו לפתע מידידים לאויבים בנפש. הנקמה לא תאחר לבוא, וראשי מנגנוני הביטחון של חמאס, שהצליחו לחמוק ממטוסי חיל האוויר הישראלי, ייתקלו כעת בחיילים מאומנים היטב. חיילים עם מודעות דתית עמוקה שאינם חוששים מהמוות, והם שינקמו את מות מנהיגם.
החמאס טעה מספר פעמים כשבחר לנקוט בדרך החיסול המוחלט שבה נקט. בראש ובראשונה, הכניסה למסגד, והירי וההרג במקום אסור על פי דין. על פי ההלכה, אסור להרוס או להרוג אנשים שביקשו למצוא לעצמם מקלט להצלת עצמם בביתו של אלוהים. כתנועה דתית הדוגלת המבקשת להשליט את חוקי האסלאם על התושבים, ביצעה פשע דתי חמור.
השלטון כבר לא לגיטימי
ראשי החמאס טוענים שההרוגים הם קומץ אנשים הזויים , שלקחו את החוק לידיהם ושהחזיקו בנשק שלא כדין. התירוץ הזה אינו רלוונטי וזו לא הפעם הראשונה שבה החמאס משתמש בו. כאשר התנועה השתלטה על הרצועה בכוח הזרוע, אנשיו עשו שמות בפעילי הפתח ולא היססו להרוג את מי שמתנגד להם. באותו הזמן התנועה מוחה ומוחה נגד מעצר אנשי בגדה על ידי אנשי הרשות. אבל זה ההבדל, הרשות עוצרת את האנשים ומביאה אותם בפני שופט, ואילו החמאס יורה והורג.
החמאס היא כיום תנועה שאיבדה מהפופולאריות שלה בקרב הפלסטינים, גם ברצועת עזה. מהסקרים האחרונים עולה, שאם ייערכו בחירות לפרלמנט הפלסטיני החמאס תאבד את כוחה. הפלסטינים הצביעו לחמאס לא בגלל שהם תומכים באידיאולוגיה שלה, אלא בגלל השחיתות שהייתה ברשות.
כיום שורר שקט ברפיח וברצועה, אבל זה שקט מדומה. חיילי אלוהים בעזה לא ישבו בחיבוק ידים והנקמה שלהם לא תאחר לבוא, והם יזכו לתמיכה מאותם גורמים המתנגדים לחמאס. הספירה לאחור לסוף שלטון חמאס ברצועת עזה ככל הנראה התחילה.