ייתכן והודאת החיילת איננה תקפה

אם נכונה הטענה, לפיה לחיילת העצורה בחשד למעורבות ברצח שאירע בתל ברוך, לא ניתנה האפשרות להיוועץ בעו"ד, והיא אף לא יודעה על זכותה לעשות כן, הדבר יכול להביא לפסילת הודאתה שלא תהווה ראייה קבילה במשפט. חוק המעצרים מקנה לכל עצור זכות להיפגש עם עו"ד ולהיוועץ בו, וזאת ללא דיחוי למעט חריגים ספציפיים הקבועים בחוק.

בשנת 2006 פסק בית המשפט העליון שמהזכות להיוועץ עם עו"ד נגזרת גם החובה של רשויות החקירה ליידע על זכות זו. בכך ניסה בית המשפט לשים קץ לפרקטיקה בה הרשויות החוקרות הפכו את זכות ההיוועצות ל'אות מתה'. אי יידוע עצורים, שאינם בקיאים ברזי סדר הדין הפלילי, כי הזכות להיוועץ בעו"ד קיימת, הביאה לכך שזכות ההתייעצות איננה מתממשת.

על פי הפקודה הקיימת, הודאת נאשם תהיה קבילה רק אם היא ניתנה באופן חופשי ומרצון. לאורך השנים אף נפסק, כי כאשר עצור נחקר באזהרה ללא שימוש בזכותו להיפגש עם עו"ד, יהיה בכך בנסיבות מסוימות (אם כי לא תמיד), כדי לפסול את הודאתו. אולם, רשויות החקירה השונות נוקטות מזה שנים בדרך מתחכמת, כך שאינן מודיעות לחשוד שנחקר תחת אזהרה, כי הוא עצור כדין.

אופן התנהלות זו, בה חשוד נחקר כאשר אין באפשרותו לצאת מחדר החקירות או לשוחח בטלפון ללא אישור מחוקריו (אשר לעיתים נדחית עקב צרכי חקירה), נפסקה לא אחת על-ידי בתי המשפט השלום והמחוזי כדרך התנהלות פסולה. אולם, למרות פסיקות אלה, הוצא עוד בשנת 2003 נוהל על ידי פרקליטות המדינה שקובע כי אין חובה להודיע לנחקר כי הוא עצור או מעוכב, אלא אם הוא דורש לצאת מחדר החקירות, או אז קיימת לחוקריו סמכות לעוצרו כדי למנוע יציאתו מהחדר.

נוהל פנימי נוסף שהוצא על-ידי פרקליטות המדינה קובע, כי במקרה ומדובר בחשוד, להבדיל מעצור, לא חלה חובה על הרשות ליידע אותו על זכותו להיפגש עם עו"ד. כאשר הנחקר מבקש להיוועץ בעו"ד מיוזמתו, יש להחיל עליו מבחן מרוכך יותר לשאלה האם לאפשר את זכות ההיוועצות. כך למשל, לפי הנוהל יש לאפשר לחשוד את ההיוועצות תוך "זמן סביר" להבדיל מהמקרה של עצור בו קובע החוק כי יש לאפשר את המפגש "ללא דיחוי".

מדהימה העובדה, כי פרקטיקה פסולה זו, אשר בתי המשפט קבעו כי אינה חוקית, מוצאת גושפנקא בנוהל פנימי של פרקליטות המדינה.

עו"ד גיל דחוח ממשרד ברם דחוח ושות', מומחה בדין הפלילי ומייצג נאשמים מול רשויות החוק.