ועידת הפתח שהתכנסה בבית לחם היתה רגועה, מסודרת והראתה שפניו של העם הפלסטיני לשלום. התגובות של ממשלת ישראל מעידות, שלפלסטינים אין פרטנר. שר הביטחון, או בעצם צריך לקרוא לו שר ההתנחלויות אהוד ברק, יצא בהצהרה מוזרה לפיה אנשי הפתח גילו את פרצופם האמיתי, והם אינם שונים מחמאס. שר החוץ, שלפתע אכפת לו מתהליך השלום, אמר שוועידת הפתח קברה את תהליך השלום. כאילו בכלל יש תהליך וכאילו לליברמן באמת אכפת מזה. השר אלי ישי הצהיר שבוועידה הפתח הכריז מלחמה על ישראל.
ביליתי שלושה ימים רצופים בוועידה, שנערכה בבית לחם. שמעתי המון דיבורים, אבל לא שמעתי אף אחד שאומר שצריך לחסל את מדינת ישראל, או שצריך להפסיק את תהליך השלום. רוב הדיונים עסקו בתקנון התנועה, בדילים בין המתמודדים, ובשאלה את מי צריך לחסל פוליטית. לעלי, חבר מרמאללה, אמרתי שמי שנעדר מהוועידה היא פלסטין וירושלים והוא הסכים מיד. את שתי המילים האלה אני כמעט ולא שמעתי.
חוצפה ושחצנות
ראשי המדינה, ובראשם שמעון פרס נשיא היהודים, כי הוא לא הנשיא שלי, אמר שקבוצה של טרוריסטים השתלטו על וועידת פתח. הלכתי לחפש אותם, אך לא מצאת אף אחד שיענה על התיאור של מר פרס. התנועה לא קיבלה החלטה האומרת שיש להפסיק את תהליך השלום, להכריז על אינתיפאדה חדשה, או לחזור למאבק המזוין. בוועידה דיברו על חשיבות תהליך השלום,שבסופו תוקם מדינה פלסטינית ובירתה ירושלים וימצא פתרון צודק לסוגיית הפליטים.
הדוברים בוועידה, ובראשם הנשיא עבאס, דיברו על זכותו של כל עם הנמצא תחת כיבוש להתנגד בכל האמצעים לכיבוש. זו נוסח החלטה שהתקבלה במוסדות האו"ם וזו לשון החוק הבינלאומי. אבל בישראל רצו פרס, ברק, ליברמן וישי שתנועת פתח תקבל החלטה שתמצא חן בעיניהם, והיא וויתור על המדינה העצמאית, וויתור על ירושלים, תאפשר להשאיר התנחלויות ולהקים חדשות, שהפתח יוותר על הפליטים ועוד.
החוצפה והשחצנות של מנהיגי ישראל אינה יודעת גבולות. בזמן הוועידה חנך שר הימין ההזוי אהוד ברק בית כנסת בירושלים המזרחית, כשאת ההזמנה שיגרו אליו אנשים קיצונים שרוצים לנשל את הערבים מבתיהם, כמו בשייח' ג'ראח. ישי ביקר בהתנחלויות וקרא לצפצף על ממשל אובמה ולהמשיך בתנופת הבנייה, ואילו אביגדור ליברמן, ממשיך להתגורר בהתנחלויות ולהטיף לסילוק ערבים. ועידת פתח לפחות השאירה את הדלת פתוחה לתהליך השלום, אבל שרי הממשלה והעם היהודי סוגרים כל פתח לתהליך שלום עם הפלסטינים.
נראה שממשלת ישראל, ובראשה אהוד ברק ולא בנימין נתניהו, היא המתנגדת החריפה ביותר לתהליך שלום. ממשלת ישראל רוצה להמשיך ולשלוט בעם אחר ולשדוד את אדמתו, את המים שלו ואת חירותו. אין פרטנר יהודי לשלום, לא בימין ולא בשמאל.