הקרב על הארון

משטרת המחשבות של השמאל

השנה האחרונה מוכיחה שהאח הגדול לא חייב להיות אביגדור ליברמן, הוא יכול להיות גם שמאלני חילוני והומוסקסואל

רועי כ"ץ
11/08/2009

השנה האחרונה היתה לא פשוטה לשמאלן החושב, זה שמסרב לעבוד על אוטומט ומפעיל שיקול דעת לפני שהוא פותח את הפה. בחורף, בעקבות ירי אינסופי של רקטות לשטח ישראל מכיוון הרצועה החליטה הממשלה להגיב בעוצמה לטרור החמאס. צה"ל תקף והארגון האסלאמי הפונדמנטליסטי הפך את הדרום כולו למטווח ברווזים והטילים הגיעו עד יבנה בצפון ובאר שבע במזרח. מבצע עופרת יצוקה מצא את השמאלן החושב בצד שתומך בפעולות ההגנה העצמית נגד הטרור העזתי, ובניגוד לחבריו מוכי העיוורון הבין השמאלן החושב שהברחת רקטות גראד אינה תורמת לחקלאות העזתית וטונות חומרי הנפץ שנכנסים לרצועה במנהרות ברפיח לא נועדו להקל על המצב הסוציו אקונומי הירוד באזור. השמאלן החושב שקל ארוכות את המצב, והחליט לא לצאת להפגנות נגד היציאה למלחמה. נכון, להידמות לחברים באירופה זה חשוב ומגניב, אבל הזכות להגנה עצמית חשובה יותר. בשביל להרגיש אירופה אפשר לקפוץ לבראסרי לארוחת שחיתות זריזה, ולא חייבים לקפוץ כמו חמורים בכיכר.

גם הקיץ לא הביא אתו בשורות טובות לשמאלן החושב. הדם על רצפת מועדון הנוער ההומו-לסבי עוד לא יבש, והוא כבר הבין שמקומו לא יהיה עם אלו שהחליטו ללבוש מדי שוטר, גלימת שופט ומצנפת תליין ולהאשים את החרדים. "חכו לראות מי היורה" אמר לחבריו ומיד קיבל את מבט הבוז, ששמור למצביעי ש"ס, למאמינים באלוהים ולמצביעי ליכוד. גם מעצרת הזיכרון בכיכר רבין הוא הדיר את רגליו ובטלוויזיה בסלון הוא ראה איך העצרת הופכת למשפט ראווה בולשביקי, שמכריח באלימות הומואים ולסביות לצאת מהארון. נדמה שבמבחן התמידי בו מעמידים ראשי הקהילה ההומו-לסבית את חבריהם הסטרייטים אין סיכוי להצליח, כי תמיד יבוא מישהו מיליטנטי יותר, אלים יותר ובוטה יותר שיטיח בך שאתה פשיסט והומופוב, רק כי העזת להתנגד למשנתו הרדיקלית.

בסוף, אנחנו תקועים אחד עם השני

תופעת העדר לא פוסחת על אף מחנה פוליטי או אידיאולוגי. הנהירה אחרי אדמו"ר חילוני חובב גברים אינה פחות מטומטמת מהנהירה והסגירה לאדמו"ר לובש שחורים בבני ברק. גם הוא וגם הוא מונעים מחשבה חופשית של מאמיניהם בשם אמת אבסולוטית ואמונה עיוורת בצדקת הדרך. החופש לבחור הוא העומד מאחורי כל תפיסה ליבראלית שהיא, והוא כולל את החופש לבחור את אורחות ונהגי חייך, מבלי שהממשלה או פרטים אחרים בחברה יתערבו או יציקו לך על רקע בחירתך. גם לא מנהיגי הקהילה שלך, שלא מקבלים אף חריגה מהשורה.

למרות הכל, השמאלן החושב אינו אומר נואש. הוא יודע שאפשר להתנגד בכל הכוח לקולוניאליזם של ישראל בשטחים, ובמקביל לעמוד נחרצות על זכותה של ישראל להגן על עצמה בכל כוח שיידרש לשם כך. הוא מאמין בצדקת דרכו מבלי לעשות דה-לגיטימציה לצד השני של המפה הפוליטית, מתוך ידיעה שמיד לאחר שיסתיים הויכוח כולנו נעמוד יחד באותו תור בבנק. הוא חושב שכל אדם זכאי לחיות את חייו לפי אהבותיו ואמונותיו ולקבל את כל הזכויות המגיעות לו מהמדינה, למרות שאת הכתוב בתנ"ך אי אפשר ולא צריך לשנות. אבל הדבר הכי חשוב לשמאלן החושב, יצור די בודד לאחרונה, זו הזכות לחשוב לפני שפותחים את הפה או מניפים שלט. כי את השמאלן החושב האח הגדול משמאל מפחיד לא פחות מהאח הגדול עם הכיפה מימין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully