בימים האחרונים מתקרב מדד ת"א 25 (המעו"ף) לרמת 1000 לאחר עליות חדות (ראו מאמרי הקודם המצורף) וקולות אזהרה עולים ובאים לפני ציבור המשקיעים. אנליסטים ופרשנים מדברים על: "בועות, צורך בלקיחת ריטאלין, סיכון גבוה מסיכוי, חוסר איזון כלכלי, התפרעות אופטימית" ועוד ביטויים מוזרים.
קטונתי בהבנתי הכלכלית. כאשר אני קורא פרשן ותיק כשלמה מעוז שעוסק "בבועות הפיננסיות של הנגיד סטנלי פישר" חרדתי גואה. תוך דקות אני נרגע לאיטי. כיוון שאני קורא כלכלה מושבע בדף הבא הכותרת זועקת "שמחירי הדירות גבוהים ללא בסיס" ומייד חרדתי שבה כי ערך דירתי יורד ואיני ער להפסדי.
אם אנסה לאפיין עצמי הרי שעוברת עלי וכנראה על חלק גדול מהמשקיעים בבורסה- הפרעה דו קוטבית. הפרעה כזו מאופיינת בתנודות חדות ברמת מצב הרוח ובחוסר יכולת לתפקד בגלל פגיעה אפשרית בבסיס החשיבה הרציונאלי. יתכן, רק יתכן, שזו התופעה שעוברת לאחרונה על ציבור המשקיעים בבורסה במיוחד כשמדד המעו"ף נוגע לא נוגע ברמת 1000.
עד לנקודת זמן/מדד מסוימת היינו בהיפומניה סוג של היי שמאופיין במידה מסוימת של חוסר אחריות בשיפוט והכל נראה ורוד. מניות קיקיוניות מסוימות קיפצו ב- 3017% תוך רבעון על בסיס פיתוח אפשרי של מוצר רפואי שעדין לא נערך בו ניסוי ממשי ואין לו היתר שיווקי. כך גם חברות פושטות רגל בפועל בגלל השקעות בנדל"ן במולדובה שהתגלו בכלל כקרקע חקלאית חסרת אישורי בניה זינקו 387% מבלי היסוס.
פיפס מידע איזוטרי
מהאופוריה בה כל פיפס מידע אזוטרי מקפיץ מניות אנו מתחילים לחזור אט אט לאיזון. לפתע חברה שזינקה 919% מתחילה לרדת למרות שבניסוי שערכה למניעת צניחת רקמות אגן לקשישות בגרמניה זכתה להצלחה. האיזון הוא שפיות וזו מידה כל כך ברוכה ורצויה בשוק הון מתוקן שכבר גורמת לי שמחה ורגיעה.
אט אט הכותרות הזועקות על "עליות חסרות היגיון כלכלי" שוככות וקולם של האנליסטים מתחיל להישמע. אנליסטים הם עם מוזר. מניות שלפני שנה זכו להמלצות חמות וליעדי מחיר כפולים משערן בבורסה הפכו בזמן המשבר לפח זבל תוך הורדת דירוג, פגיעה באמינות הפיננסית וביכולת הניהולית והכל תוך זמן קצר. לפני כשלושה חודשים חזרו מניות אלו לקבל שוב המלצות חמות להשקעה למרות שמעט מאוד השתנה ביכולתן הפיננסית/עסקית. תמוה.
גרועים מהאנליסטים הם הטכנאים שגורמים צמרמורת קרה דו קוטבית. כשהם מזכירים את: הנרות היפנים, פיבונאצ'י, תבניות, צ'ארטיסטים, שיטת הממוצעים הנעים ועוד מונחים בליווי טורים חד משמעיים - בירידות צפויה מפולת, בעליות - השמים הם הגבול והאופטימיות זורמת כיין במשתה. על איזון הס מלדבר גם לא ברמז.
נקודה מקרית ואסוציאציה קולקטיבית
האסוציאציה הקולקטיבית של סוחרי הבורסה מתמקדת במדד 1000. שבירתו תסמל פריצה נוספת של השוק. שהייה מתחתו, לאחר העליות עד כה, יסמנו ירידות שערים. אף אחד כולל עבדכם, אינו חובב ירידות כשכספו מושקע. גם הדיבורים על סבלנות והשקעה לטווח ארוך נופלים על אוזניים ערלות. גרוע מכך, חסרות סבלנות ואפילו כועסות.מדד 1000 הוא סימן זמני חסר משמעות. היום, לאחר התיקון למעלה שבצעו המניות 970,989 או 1021 הם מספרים חסרי משמעות לטווח ארוך. לסוחרי יום המספרים משמעותיים כמו גם לסוחרי אופציות מעו"ף הנוטלים סיכון גבוה. לגברת כהן מחדרה שנהפכה לכוכבת כתבי הכלכלה וחזות הציבור חסר הישע אין הבדל של ממש בין 971 ל- 1011. לגברת כהן ההבדל משמעותי ומוחשי בין 700 ל-950 ולא מעבר לכך. דהיינו בין מפולת לעליות.
בכלל ההגנה "הקדושה" על גברת כהן נהפכה בתקשורת הכלכלית "למסע צלב" מגוחך. אנליסטים שהמליצו לגברת כהן ביטלו באחת המלצות "חמות" והפכו אותם להזויות. מוסדיים שקנו והנפיקו אגרות חוב לגברת כהן "גילו" שהאיגרות לא שוות פרוטה ועדין כולם נשבעים בשמה להגן על חרותה הפיננסית.
עכשיו שמדד 1000 לא נשבר ואנו סביב 960 מחלחלת אט אט תחושת האיזון והשפיות לשוק. אין צורך להיתפס שוב לדפרסיה זמנית ואין מקום לאבל. תנו לשוק לעשות את שלו להתאזן. בלי קריאות ששון וללא ריטאלין, ללא קולות אסון על ירידת מניות לאחר תקופת עליות ארוכה כי השוק פועל את פעילותו ומתאזן. כמו שהתקשנו להבין בשיא השפל, רק לפני פחות מחצי שנה, מדוע השפל מעמיק כך נתקשה כיום כשניצני התאוששות כלכלית נראים באופק להבין את המגמה.
סביר להניח שלאחר מימוש זריז יחסית האיזון בוא יבוא. רק קוסם יוכל להצביע על נקודת ממד/ זמן מדויקת. האיזון קרוב, מרגישים אותו, כדאי להירגע. כשתגיע נקודת 1000 היא תהיה מחסום עביר, מקרי, נשכח.
ד"ר עמי שקד, ראש ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים