מלט, חול, טיט... ואדריכל

ראשיתה של תל אביב בצומת של רחוב הרצל ושדרות רוטשילד. בנקודה זו קמה שכונת אחוזת בית, צמודה מצפון לנווה צדק, השכונה היהודית הראשונה ביפו. מייסדיה של השכונה החדשה ביקשו להקים שכונה מודרנית עם מיטב השכלולים שהיה לעולם המערבי להציע: חשמל, מים זורמים וביוב. עד מהרה הפכה השכונה לעיר ושמה תל אביב.

כל זה קרה בדיוק לפני מאה שנה ולכבוד המאורע נחנך בימים אלה השביל הלבן שעוקב אחר הפרקים החשובים בתולדות העיר. השביל מתחיל בגבול יפו ההיסטורית, נוה צדק ואחוזת בית, ומשם עובר ללבה של תל אביב, כשלאורכו נקודות ציון חשובות בתולדות העיר. בו בזמן, מספק השביל הצצה אל מגוון הסגנונות האדריכליים שמאפיינים את בנייניה של תל אביב, ובכלל זה עובר בעיר הלבנה – האזור שהוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית.

הפרויקט נערך בשיתוף משרד התיירות ובאמצעות החברה הממשלתית לתיירות. למפת המסלול ולרשימת התחנות המלאה הקליקו על הקישור בתחתית העמוד.

*בית לדרברג
בשנות העשרים נבנו רבים מבתי תל אביב בסגנון המכונה אקלקטי. אדריכלי התקופה שילבו בין הסגנונות האדריכליים של תקופתם לבין אלמנטים המאפיינים בנייה מזרחית. בית לדרברג, הממוקם בשדרות רוטשילד פינת אלנבי, הוא דוגמא מובהקת לכך. על חזיתו משובצים אריחי קרמיקה המציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מהתנ"ך.

*בית מילנר
בית יעקב מילנר (שדרות רוטשילד 100) נבנה בשנת 1933 בסגנון הבין-לאומי, הידוע יותר בכינויו באוהאוס. קווי המתאר של הבית נקיים כמעט לחלוטין מקישוטים מבניים. קומת הכניסה חופתה באבן פקיעין אדומה.

*בית הפגודה
כיכר קטנה הממוקמת בצומת הרחובות מלצ'ט, נחמני, מונטיפיורי ובצלאל יפה היא אחת מגולות הכותרת של תל אביב. אי של שלווה בתוך העיר הצפופה, מסביבה מכונסות כמה משכיות החמדה האדריכליות של העיר, ובכלל זה בית הפגודה, שתכנן אלכסנדר לוי.

*בית התמר
את בית התמר, שבמדרחוב נחלת בנימין, בנה בשנת 1922 יהושע צבי טבצ'ניק. הוא ביקש לגבש סגנון ארץ-ישראלי בעל מוטיבים יהודיים מודגשים, ובלשונו: "להחיות את הסגנון העברי בבניין העברי", בשילוב סגנון הארט-נובו. בחזיתו של המבנה בולט סגנון קישוטי שאפיין את האדריכל, עץ הדקל (או התמר). הסגנון העברי שלו בא לידי ביטוי גם בשילוב של מגני דוד ומעקות מסורגים בצורת מנורה.

* מלון נורדאו
את המלון הזה, שהיה אחד הגדולים והחשובים בתל-אביב בשנות העשרים, תכנן ובנה יהודה מגידוביץ ב-1925. בשנות השלושים, עם מעבר מרכז הבילוי והתיירות של תל-אביב לסביבות הטיילת ורחוב הירקון, ירד המלון מגדולתו. המבנה, שממוקם בפינת הרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג, נבנה בסגנון ארט-דקו ובו כיפת גג של רעפים כסופים השולטת על חזיתו.