מרילין מונרו, שנולדה תחת השם נורמה ג'ין בייקר, מתה ב-5 באוגוסט 1962, בגיל 36, בביתה שבקליפורניה. היא נמצאה על ידי שני שוטרים, כשהיא שרועה עירומה במיטתה. מותה מיוחס למנת יתר של סם הרגעה נמבוטל בשילוב עם אלכוהול קוקטייל לו היתה מכורה זמן רב. הקביעה הראשונה של הפתולוג היתה התאבדות, אך מעורבותה עם משפחת קנדי (מונרו ניהלה ככל הנראה רומן גם עם נשיא ארה"ב ג'ון פ. קנדי וגם עם התובע הכללי ואחיו של קנדי, בובי) היוותה כר פורה לתיאוריות קונספירציה לגבי מותה, שכללו בין שאר הזדהות פוליטית עם קומוניזם.
ככל הנראה, מרילין מונרו היתה נתונה תחת מעקב קבוע. אחרי הכול, היא הסתובבה בחברתם של תומכי קומוניזם כגון המחזאי ארתור מילר (שהיה גם אחד מבעליה). למעשה, מונרו לא יכלה לעשות כלום מבלי שהדבר יגיע לאוזניו של ג'יי אדגר הובר, ראש הבולשת הפדרלית ה-FBI בין 1924-1972. הובר הידוע בין השאר במאבקו הבלתי נלאה בקומוניזם ובהשפעותיו בתוך ארצות הברית. ב-1962, בעודו עסוק במאבק במתנגדי המלחמה בווייטנאם ובאויביה הנוספים של ארה"ב מסביב לעולם, חלקם פרי דמיונו הקודח, מצא לו הובר מטרה חדשה: שחקנית אבודה בשם מרילין מונרו.
ראיות אלו היו מנגינה ערבה באוזני תומכי תיאוריית הקונספירציה שלפיה מונרו נרצחה על ידי הממשל בשל נטייתה הפוליטית. אפשרות אחרת שלא חמקה ממוחם הקודם היא האפשרות שמונרו נרצחה כי הפכה פשוט לנטל מביך על משפחת קנדי, שרצו להיפטר ממנה בשקט. לפי מקורות שונים, נפגשה ג'קי, אשתו של הנשיא, עם מונרו במלון "פייר" בניו יורק כדי ללבן את ה"בעיה" שנוצרה. מונרו סירבה לשתף פעולה והיתה בטוחה כי היא תהפוך לאשתו הבאה של קנדי. בדומה לפרשיות מוות מסתוריות אחרות, אחת מהן היא ההתנקשות בחיי קנדי עצמו, מי יודע מה באמת התרחש באותו לילה טרגי שבסופו נמצאה גופתה של מונרו בתחתית הבריכה?
מרילין מונרו שיחקה ב-30 סרטים מאז 1947, בהם "חמים וטעים", "הכל אודות חווה", "גברים מעדיפים בלונדיניות" ועוד. היא זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בקומדיה על סרטה "חמים וטעים". היא היתה נשואה לשחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו ולמחזאי ארתור מילר.
קצרצרים
1914 הותקן הרמזור החשמלי הראשון. הרמזור החשמלי הוא המצאה אמריקאית. כבר ב-1912, השוטר לסטר ווייר, מסולט לייק סיטי שביוטה, המציא את המרזור הראשון בעל אור אדום וירוק. ב-5 באוגוסט הותקן הרמזור הראשון בקליבלנד שבאוהיו.
1962 מנהיג זכויות האדם בדרום אפריקה נלסון מנדלה נכלא. ביוני 1964, הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם. מנדלה היה כלוא במשך 27 שנים, מתוכן 18 שנים בכלא הידוע לשמצה באי רובן עד מרץ 1982 ויתרת המאסר בכלא פולסמור שבקייפ טאון. לאחר כמעט שלושה עשורים בכלא, יצא מנדלה מהכלא כאיש חופשי ב-11 בפברואר 1990 לאחר שסרב שינכו זמן ממאסרו על התנהגות טובה. לאחר שחרורו, כתב מנדלה על אותו יום: "בעודי יוצא משערי הכלא, חשתי שאפילו בגיל 71 חיי מתחילים מחדש. עשרת אלפי ימי מאסרי הסתיימו לבסוף".
1983 22 חברים בארגון ה-IRA נשפטו יחדיו ל-4,000 דנים בכלא באחד מהמשפטים ההמוניים הגדולים שנערכו אי פעם בצפון אירלנד. בית המשפט גזר על ארבעה נאשמים מאסר עולם. בסך הכול, 38 נאשמים עמדו לדין בגין סעיפי אישום שונים, בהם רצח וניסיון לרצח. קווין מלגרו, שהואשם ב-84 סעיפים, נשלח לכלא ל-963 שנים.
עד שנות השישים שרר שקט יחסי בצפון אירלנד, אם כי האוכלוסייה הקתולית סבלה מדיכוי ואפליה מצד האוכלויסיה הפרוטסטנטית. בשנות השישים לבשו שאיפות העצמאות של הקתולים באי, שתמכו באיחודו מחדש, אופי טרוריסטי. המתח הגיע לשיא לאחר שצנחנים בריטים בעיר דרי הרגו 14 אזרחים בלתי חמושים במהלך הפגנה נגד השלטון הבריטי. "יום ראשון העקוב מדם", כונה אותו יום ב-30 בינואר 1972 וצפון אירלנד עמדה על סיפה של מלחמת אזרחים. בשנות ה-90 הוחלפה הנהגת השין פיין (הזרוע הפוליטית של מחתרת ה-IRA ), שהיתה מסורה להפיכת אירלנד כולה למדינה סוציאליסטית אחת, בהנהגה מתונה יותר, וכך החל תהליך שלום בניצוחו של ראש ממשלת בריטניה ג'ון מייג'ור. "הסכם יום שישי הטוב" מ-1998 איפשר יצירת גופים בהם יוצגו כל הזרמים באירלנד הצפונית, וכלל הוראות בדבר זכויות האזרח, שחרור אסירים ופירוק מנשק. ב - 2005 הודיעה המחתרת האירית כי היא מתפרקת מנשקה, זונחת את המאבק האלים וממשיכה את מאמציה להשתחרר מהבריטים בדרכים פוליטיות.
באו לעולם
גי דה מופסאן (1850 - 1893) - סופר צרפתי. כתב בעיקר סיפורים קצרים ורומנים
ג'וזף מריק (1862-1890 ) - ידוע בכינויו "איש הפיל", זכה לאהדתה של בריטניה הוויקטוריאנית בשל עיוותו הגרוטסקי. על סמך סיפור חייו נכתבו מחזה זוכה פרס פוליצר וסרט, שניהם תחת השם "איש הפיל".
ניל ארמסטרונג (1930 - ) - אסטרונאוט אמריקאי, טייס ניסוי שהתפרסם בזכות היותו האדם הראשון שהניח את כף רגלו על פני הירח.