בישראל קיימים אזורי תעשייה רבים המשותפים למועצות אזוריות ולמועצות מקומיות. אזורי תעשייה אלה מניעים את גלגלי הכלכלה הישראלית, ומהווים את הבסיס להאצת הפיתוח של הקמת מפעלי היי טק ומפעלים נוספים שהינם ייחודיים לישראל. פיתוח הכלכלה הישראלית והקמת אזורי התעשייה בכל חלקי הארץ התאפשר בזכות העובדה שהן המועצות האזוריות והן המועצות המקומיות ובראשן הערים, הבינו כי שיתוף פעולה פורה יוביל לפיתוח אזורי ולשגשוג כלכלי שיניב פרנסה והכנסה לתושבי האזור ובמקביל יפיק רווחים מהכנסות הארנונה לרשויות השותפות כפועל יוצא מן השותפות באזור התעשייה. וכך, מועצות אזוריות רבות העבירו במרוצת השנים אלפי דונמים במסגרת הסכמים עם הרשות השכנה להן לטובת הקמת אזור תעשייה משותף, מתוך הבנה כי פיתוח האזור הינו אינטרס משותף בעל חשיבות ממדרגה ראשונה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת לפיה כיבוד הסכמים בין רשויות הינו עניין של בחירה. בימים אלה אנו עדים למקרה החמור ביותר של הפרת הסכמים בוטה סביב סוגיית אזורי התעשייה המשותפים. בלב המשבר הנוכחי החלטתו התמוהה של ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, לא לכבד הסכמים הנוגעים לחלוקת ההכנסות מהאזור המשותף למועצות שפיר, לכיש ויואב ולקרית גת הכולל את מפעל אינטל. דהרי החליט על דעתו לפעול להלאמת המנהלת המשותפת ולהקפיא את העברת ההכנסות מארנונה למועצות השכנות. דהרי פועל בחסות משרד הפנים אשר מעלים עין מהתנהלותו הכוחנית.
במשך השנים מרכז המועצות האזוריות בראשותי, תמך ועודד שיתופי פעולה בין מועצות אזוריות וערים בכל הקשור לפרויקטים מחוללי הכנסות חדשים ועתידיים. אולם התנהלותה של קריית גת ושל ערים דומות לה והתנערותה מהחוזים וההסכמות שנחתמו עימה מביאה אותנו להכרה כי שגינו בגישתנו. לשווא האמנו כי אכן טובת האזור עמדה כל העת לנגד עיניהם של ראשי הערים.
הגיעו מים עד נפש
לצערי הרב, אנו מרגישים היטב את אוזלת ידה של המדינה בנושא זה. אותה מדינה שהיטיבה ללחוץ בשעתו על המועצות האזוריות "להקריב" משטחיהן לטובת הקמת המפעלים בערים והיתה ערבה להכנסותיהן, כעת מתנערת מאחריותה להסדיר את הנושא. היא אינה ערבה עוד, אינה מתערבת במשבר, נמנעת מכפיית יישום ההסדר ורק עומדת מנגד וצופה כיצד מתקוטטות הרשויות, בעיקר רשויות בפריפריה על המעט שיש ברשותן. מדון וריב שיובילו לשקיעתה של הכלכלה בפריפריה. בנוסף, על כך שנהגו באחריות, נענשות המועצות האזוריות, ע"י משרד הפנים שהקטין את הקצאתו (מענק האיזון) על סמך ההכנסות מאזור התעשיה המשותף וכך יוצא כי המועצות קרחות מכאן ומכאן בבחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו.
כעת אנו אומרים בצורה הברורה ביותר הגיעו מים עד נפש!מעתה והלאה נקפיא כל הסכם קיים וכל שיתוף פעולה עתידי עם המועצות המקומיות. לא נסכים להיות קורבן לניצול ציני ותאב בצע של ראש רשות כזו או אחרת ולא ניתן יד למעילה בהכנסות. לאבסורד זה לא נסכים!
אנו מצפים כי שר הפנים יתערב בהקדם למציאת פתרון למשבר האמון החריף שנוצר בין המועצות האזוריות לערים ויפעל להסדרת הנושא בטרם ייסגרו מפעלים נוספים דוגמת אינטל. השלכות המשבר הנוכחי ברורות לכל. בימים של משבר כלכלי, של סגירת מפעלים ופיטורים המוניים, כדאי שמישהו בממשלה יתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת נגב