המשטרה סיימה את חקירתה כנגד שר החוץ אביגדור ליברמן וקובעת כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין פלילי בעבירות של הלבנת הון, לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט. אלה עבירות שבצידן עונשי מאסר חמורים. חוק איסור הלבנת הון כולל עונשי מאסר של עשר שנים. שוחד היא עבירה הגוררת שבע שנות מאסר ויתר העבירות המיוחסות לו עונשן המירבי הוא שלש שנות מאסר כל אחת.
אולם, ההחלטה האם להעמיד את ליברמן לדין לא מתקבלת במשטרה, אלא בפרקליטות המדינה. החלטת המשטרה אינה מחייבת את היועץ המשפטי לממשלה. היועץ - או פרקליט המדינה - הוא זה שיחליט בסופו של דבר האם יש מקום להעמיד את השר לדין פלילי ובאיזה עבירות. זאת, על אף שמדובר בחקירה שלוותה על-ידי פרקליטות המדינה. שני שיקולים עיקריים מנחים את היועץ בהחלטתו: הראשון - האם "הראיות מספיקות לאישום". היינו - כתב האישום אמור להיות מוגש באותם מקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה משוכנע כי קיים "סיכוי סביר להרשעה". היועץ נדרש להעריך כיצד עשוי לפסוק בית המשפט בתיק הזה, תוך שהוא מביא בחשבון את מכלול הראיות. השיקול השני הוא האם יש "עניין לציבור". זהו מבחן הרבה פחות בעייתי, משום שכאשר איש ציבור בכיר דוגמת שר החוץ נחשד בפלילים, קיים לכאורה עניין לציבור בהעמדה לדין.
האם ליברמן צריך להתפטר?
אשר להמשך כהונתו של ליברמן כשר: ההלכה המושרשת בישראל היא כי מרגע שהוגש כתב אישום - לא יכול שר בממשלה להמשיך ולכהן כשר. על כן ליברמן יכול להמשיך בתפקידו כל עוד לא הוחלט על הגשת כתב אישום נגדו. בשלב זה, המשך כהונתו של ליברמן הוא עניין למערכת הפוליטית, לא למערכת המשפט. השאלה תהפוך "משפטית" אם יוחלט על הגשת כתב אישום (הכפופה לשימוע) ושר החוץ לא יתפטר אז, בטענה כי החובה להתפטר קמה רק לאחר שמתקבלת החלטה "סופית" להעמידו לדין, קרי - רק אחרי השימוע.
סביר להניח שיוגשו במקרה זה עתירות לבג"ץ, לאור הפסיקה בעבר שקבעה כי "יתכנו מקרים בהם חובה תהא לו לראש הממשלה להעביר שר מכהונתו, על אף שכתב אישום לא הוגש. הכל תלוי במכלול נסיבות העניין, ובכלל זה, התפקיד שבו מדובר, חומרת ההתנהגות המיוחסת למועמד ועוצמת הראיות המלמדות על התנהגות זו".
ליברמן הוא גם חבר כנסת. עד לאחרונה, על מנת לאפשר לחבר כנסת לעמוד לדין פלילי בגין מעשים שעשה שאינם חלק ממילוי תפקידו, נדרש היועץ המשפטי לממשלה לבקש מן הכנסת את הסרת חסינותו של הח"כ. אלא שחוק החסינות תוקן, באופן שכיום יכול היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ח"כ ישירות לבית המשפט, בלא להידרש לאישורה של ועדת הכנסת, כלומר, בלא צורך בהסרת חסינות. בניגוד ליכולתו להמשיך ולכהן בתפקיד של שר, חבר כנסת שכנגדו הוגש כתב אישום יכול להמשיך ולכהן בכנסת. רק אם יורשע בעבירה שיש עמה קלון יושעה מכהונתו בכנסת. בכל מקרה, הדרך למשפט פלילי עודנה ארוכה.
* פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי וראש אשכול "משפט ציבורי וזכויות אדם" בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי - המכללה למנהל.