לשמור ולא לשווק

משטר הקרקע של ישראל הוקם על יסוד אידיאולוגי לאומי, אך הרפורמה המתוכננת במנהל מקרקעי ישראל, העומדת היום להצבעת מליאת הכנסת, נוגדת כל עקרון של אינטרס ציבורי

עו"ד ציפי איסר איציק

האם זה חום יולי אוגוסט המתיש, ששכנע את ממשלת נתניהו שניתן להעביר את הרפורמה להפרטת הקרקעות בהליך חקיקה מזורז? הרי מדובר בשאלה של עקרונות לאומיים ערכיים היורדים לשורש משטר הקרקע של מדינת ישראל, בדרך להפרטת הקרקעות הגדולה. האם זה היאוש הציבורי המוחלט, מפרשיות השחיתות והסיאוב שנכרכים עם מינהל מקרקעי ישראל, שגרם לממשלה להניח שהציבור לא ישים לב שאין ברפורמה להפרטת הקרקעות דבר וחצי דבר, אשר נותן מזור לתופעות הנפסדות של קשרי הון שלטון בנוגע למיזמי נדל"ן, ואם כבר אז להיפך?

אולי פשוט הסתמכו שם על מורכבות הנושא, עד כי הניחו שהציבור ממילא לא יבין, ולכן גם ממילא לא יתעניין ברפורמת הפרטת הקרקעות. ואולי זה הכל יחד. והנה, למרות החום הכבד, למרות תחושת המיאוס שמעורר מינהל מקרקעי ישראל ולמרות מורכבות הנושא, הציבור לא קונה סיפורי מעשיות.

זה אולי נשמע יפה, שבמקום חכירה יקבלו בעלי דירות בעלות, שמינהל מקרקעי ישראל יפורק ובמקומו תוקם רשות מקרקעין מצומצמת, ושתחול ירידה במחירי הדירות. אבל האמת היא שהמדינה מפריטה את עצמה לדעת, גם בתחום הקרקעות. לא נאמרה מילה על ניהול מושכל של משאב מתכלה כמו משאב הקרקע, המצוי במחסור במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו. ואף מילה על איזונים ובלמים אל מול לחצי בעלי ההון שיוכלו לקבל מאות אלפי דונמים של קרקעות פנויות לבעלותם, ויפעלו למקסם את רווחיהם ולהפוך אותן לנכסי נדל"ן מניב. ואף מילה על עקרונות גאולת הקרקע שעל בסיסן הוקמה הקרן הקיימת לישראל, שבנעליה בא מינהל מקרקעי ישראל, ואשר הכתיבה משטר של חכירה ולא של בעלות.

הציבור? ממילא לא יבין

משטר הקרקע של מדינת ישראל גובש כפי שהוא על יסוד טעם אידיאולוגי לאומי. דור המייסדים, האמין כי דין קרקע שנרכשה באמצעיו של העם כולו, ולא בכספם של יחידים, מן הדין שתישאר בבעלות העם לצמיתות. מתוך כך, נקבע העיקרון בחוק יסוד: מקרקעי ישראל כי קרקעות המדינה לא יועברו לבעלות פרטית. כך מזה קרוב ליובל מאז חקיקת החוק, נשמרה הבעלות הציבורית על הקרקע. לכך יש הגיון מעשי מובהק - השימוש בקרקע המדינה אמור להיעשות קודם כל בהתאם לאינטרס הציבורי, ולא של יחידים למיניהם. ההיגיון הזה תקף היום יותר מאי פעם.

מובן שאין להתעלם מהמציאות המשתנה. יש לנו מדינה והיא כבר בת למעלה מ-60 שנה, ונדרשת חשיבה לגבי ניהול משאב הקרקע, תוך שמירת עתודות ראויות לדורות הבאים. בעיקר נדרש ניהול מושכל - ניהול ולא הפרטה. שמירה ולא שיווק אגרסיבי. תכנון ארוך טווח ולא משכון העתיד על מזבח הרווח הפרטי כאן ועכשיו. וכך, גם אם הממשלה הבטיחה שתהיה רפורמה במקרקעין – מה שיש הוא לא יותר מהסדר להאצת שיווק קרקעות בישראל.

גם אם הממשלה הבטיחה דיון רציני שלא במסגרת החפוזה של חוק ההסדרים – מה שקיבלנו הוא דיון מרתוני אל תוך הלילה תוך מחטף פוליטי במקביל לחוק ההסדרים.

גם אם הממשלה הבטיחה מענה לבעיית השחיתות – קיבלנו הסדר שבו לחצי בעלי האינטרס הנדל"ני על מוסדות התכנון רק יגברו.

גם אם הממשלה הבטיחה ששיווק הקרקעות יגן על השטחים הציבוריים הפתוחים – קיבלנו הסדר החל על מאות אלפי דונמים של קרקעות פנויות, שהבעלות בהן תשווק גם אם ישום ייעודן התכנוני טרם הובטח.

גם אם הממשלה הבטיחה לשמור על רזרבות קרקע, קיבלנו בפועל הרחבה של היקף הקרקעות שניתנות למכירה מ- 200,000 דונם ל-800,000, ויעדים של רזרבות או ניהולן לא הוזכרו כלל.

גם אם הממשלה הבטיחה ניהול אחראי של הקרקעות, בפועל קיבלנו רשות מקרקעין לחיצה וסחיטה, הנשלטת רובה ככולה על ידי נציגים של משרדי ממשלה עושי דברה, נציגות קק"ל ואף לא נציג ציבור אחד. החוק המוצע מסלק את כולם ממועצת הרשות.

וגם אם הממשלה הבטיחה שמחירי הדירות ירדו בעקבות הרפורמה, אין לה כל בסיס לכך, וייתכן שמחירי הדירות דווקא יעלו.

אם בימי קום המדינה נדרשה גאולת קרקעות, לנו כעת נדרשת גאולה בכלל, וגאולה מהבטחות חלולות בפרט. ורצוי שהקרקעות יזכו לניהול מושכל לטובת האינטרס הציבורי, לא לשיווק אגרסיבי שהולבש בתחפושת של רפורמה.

* הכותבת היא מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully