האופציות על היורו - חבלי לידה קשים

שני המכשירים האחרונים שהשיקה הבורסה - החוזים העתידיים על הריבית והנגזרים על מדד ת"א בנקים - נחלו כישלון, וניתן לספור על יד אחת את כמות העסקות שמתבצעת בהם במשך חודש שלם. אי הצלחת המכשירים הללו לא מנעה מהבורסה להמשיך לפתח מכשירים פיננסיים נוספים לפי דרישת הלקוחות בשוק ההון, ובשבוע שעבר השיקה הבורסה את הנגזרים על שער היורו.

מבדיקת נפח המסחר בשמונת ימי המסחר הראשונים ניתן להסיק באופן ראשוני כי המכשיר אינו נקלט טוב בשוק, שכן עד כה בוצעו כ-13 אלף עסקות בלבד, מהם כ-9,000 ביומיים הראשונים של המסחר. בשבוע שעבר הסתכם נפח המסחר היומי בכ-500 אופציות, ואילו היום לא החליפה ידיים ולו אופציה אחת.

אולם, משיחות עם חברות ופעילים בשוק המעו"ף נראה כי למרות חבלי הלידה הקשים, המסחר באופציות על היורו יתפתח עם הזמן. "גם שהתחילו לסחור באופציות על הדולר היו מחזורי מסחר זעומים בימים הראשונים", אומר אחד הפעילים הוותיקים בשוק האופציות הדולריות. לדבריו, הלקוחות העיקריים שיפעלו באמצעות הנגזרים על היורו הם קרנות הנאמנות החדשות שמשקיעות במטבע זה, פירמות שפועלות מול שווקי אירופה, וספקולנטים שיהנו מהתנודתיות במטבע.

משיחות עם מנהלי חברות השקעה עולה גם כי כמעט אף חברה לא גייסה או ייעדה עובד מסוים לפעילות בתחום הנגזרים על היורו, וכי מי שפועל עושה זאת במקביל לפעילות נוספת, כמו פעילות באופציות המעו"ף או באופציות על הדולר.

מסתבר שיש לכך יש שתי סיבות: הראשונה היא שבתי ההשקעות גייסו אנשים לפעילות בתחום החוזים העתידיים על הריבית והנגזרים על מדד ת"א בנקים - עובדים שנשארו חסרי תעסוקה, ושיכולים להתפנות לפעילות ביורו. הסיבה השנייה היא שעם הירידה בנפח הפעילות בשוקי ההון, גם הפעילות בשוק אופציות הדולר ירדה משמעותית ויצרה "אבטלה סמויה" בקרב הסוחרים.

אחד הסוחרים בשוק האופציות מסביר את העובדה כי היום לא החליפה ידיים אף לא אופציה אחת בכך שאין אנשים שמוכנים להתחייב על היורו ביום ראשון, בו אין מסחר במטבע זה בעולם.

"זה שונה מהמסחר באופציות הדולר, שם אני יודע מה הסיכון ואני יכול לכמת זאת למספרים. בארץ הגופים השונים והבנקים יכולים להשפיע על המסחר בדולר, אבל איזה כוח יש לנו מול נפח המסחר האדיר ביורו? אני לא אתחייב במטבע שיכול להיות מושפע מהורדת ריבית של איזה נגיד באירופה", מסביר אחד הסוחרים. לדבריו, זוהי הסיבה שבימי ראשון לא נראה מסחר באופציות האלו, בניגוד לאופציות על הדולר.

גיא מגן מבית ההשקעות אקסלנס מסביר את נפח המסחר הגבוה בנגזרים על היורו בשני הימים הראשונים ואת הירידה החדה שלאחר מכן, בעובדה כי בימים הראשונים היתה פעילות של קרנות נאמנות המשקיעות ביורו. לדבריו, קרנות אלו קנו ומכרו אופציות לצורכי הגנה והשקעה באפיק זה. אקסלנס, שהיתה הראשונה שיצאה עם קרן יורו, מבצעת את החשיפה ליורו גם באמצעות חוזים עתידיים, בניגוד לרוב הקרנות המבצעות את החשיפה באמצעות השקעה באג"ח בחו"ל הנקובות ביורו. "חשיפה ליורו באמצעות אג"ח מכניסה סיכון נוסף שקיים בשוקי האג"ח, כגון של שינויים בשערי הריבית", אומר מגן.

סיבה נוספת שמקשה על התפתחות המסחר בנגזרים על היורו היא העובדה כי הבנקים וגם הפירמות שמבצעות הגנות, מעדיפים לעשות זאת דרך הבנק. "לבנקים אין אינטרס לעורר את שוק האופציות על היורו. הם מעדיפים שהלקוחות יבצעו את ההגנות דרכם, וכך הם יגזרו עמלות גבוהות יותר", אומר אחד הסוחרים, ומוסיף, "אולם, הפירמות החשופות ליורו מבצעות את ההגנה באמצעות הבנקים משום שבאמצעות הבורסה זה נחשב השקעה בניירות ערך, וזה נרשם בצורה שונה במאזן".

מסתבר שלשוק המטרה של המכשיר החדש יש בעיה נוספת, והיא קשורה ליום הפקיעה, והיא נקראת "סיכון יציג". כידוע, בנק ישראל מחשב את השער היציג (הקובע גם ביום פקיעה) לפי דגימה הנערכת במשך זמן של 45 דקות. אולם, בניגוד ליום פקיעה באופציות הדולר, בו הבנקים יכולים להשפיע על השער (והם עושים זאת מדי פקיעה), בשוק היורו אין להם השפעה. משך זמן זה, בו יכול היורו לבצע תנודות חדות, הוא ארוך ומעלה את הסיכון ביום הפקיעה. ל-TheMarker נודע כי בנקים וגופים פיננסיים שונים פנו לבורסה והציגו את הבעיה, אך בינתיים לא מוכנים לצטט מחירים לאופציות, כל עוד שיטת דגימת השער היציג ביום הפקיעה לא תשתנה.

בינתיים, המסחר הדליל באופציות בימי המסחר הראשונים מרחיק את הספקולנטים, שכן הם לא מוכנים "להיתקע" עם סחורה. "אני מאמין שכשהפעילות באופציות תקבל תאוצה, נראה גם ספקולנטים רבים. היורו הוא מטבע תנודתי, וניתן לגרוף רווחים גבוהים תוך דקות, כך שאין סיבה שהם לא יפעלו באופציות", מעריך אחד הפעילים בשוק ההון. יש לציין כי פעילות ספקולטיווית היא תנאי לשוק משוכלל, ובשוקי המטבעות בעולם היא מהווה את הנתח העיקרי של הפעילות.

למרות שנפח המסחר דליל, נראה כי הסיבה היא שהפעילים מעדיפים ללמוד את השוק, להכיר טוב יותר את היורו ואת הגורמים המשפיעים עליו, ולפתור את הבעיות הטכניות הכרוכות במסחר. בכל אופן, הגורמים בשוק ההון מעריכים כי המכשיר החדש הינו הכרחי, והוא יצבור תאוצה עם הזמן. נתוני סחר החוץ המראים כי כ-40% מהיבוא לישראל וכ-30% מהיצוא מתבצע מול האיחוד האירופי, והגיוסים המוגברים לקרנות נאמנות המשקיעות ביורו תומכים בהערכות כי המכשיר צפוי להתפתח, וכנראה שבמקרה זה ניתן לומר שהזמן יעשה את שלו.