המחתרת הבסקית אט"א (ארץ הבסקים והחופש) תציין השבוע 50 שנים להיווסדה, בעוד ספרד לא רואה קץ לשפיכות הדמים לה היא אחראית. מעל 40 בני אדם נפצעו ב-29 ביולי בפיצוץ בעיר בורגוס שבצפון ספרד ויממה לאחר מכן, נהרגו שני אנשי המשמר האזרחי בפיצוץ נוסף באי מיורקה. לשני הפיגועים אחראית אט"א.
50 שנים עברו, ואט"א, למעשה, עדיין לא השיגה את מבוקשה: הקמת מדינה בסקית עצמאית בשטחים המאוכלסים על ידי העם הבסקי בספרד ובצרפת. נהפוך הוא. לאחר תקופה בה נראה היה כי המסלול הדיפלומטי עומד לנצח במאבק, שבה המחתרת לסורה ופתחה בגל אלימות מחודש.
היסטוריה של אלימות
אט"א אחראית למותם של למעלה מ-800 בני אדם במהלך 50 השנים בהן היא פועלת. המחתרת חידשה את הפעולות האלימות ביוני 2007, לאחר ששיחות השלום החשאיות עם הממשלה הספרדית נכשלו. הארגון, שהתחייב קודם לכן להפסיק את קמפיין האלימות, חזר בו וממשיך לגבות קורבנות.
בעשורים הקודמים, היתה פעילות אט"א אינטנסיבית יותר: בשנות ה-70 נרצח על ידי חברי המחתרת ראש ממשלת ספרד ויורשו של פרנקו, לואיס קררו בלנקו. עד תום העשור, נהרגו מאות בני אדם נוספים. בשנות ה-80 הצליחה המחתרת לבצע אינספור פיגועים. ב-1987, נהרגו 21 בני אדם בפיצוץ מכונית תופץ סמוך לבניין רב קומות בברצלונה, ב-1986 נהרגו 12 בני אדם נהרגו בפיצוץ שכוון לשיירה של אנשי המשמר האזרחי, וכן הלאה.
האם יש תקווה לשלום?
בשנות ה-2000 חל שינוי. הזרוע הפוליטית של אט"א עשתה מאמצים רבים כדי לנהל משא ומתן עם ממשלתו של חוסה ספאטרו שיחות שמטרתן הסופית הייתה פירוק המחתרת. במרץ 2006, נראה היה לרגע כי יש תקווה. אט"א הסכימה להפסקת אש תמידית ונדמה היה כי הארגון הפסיק להשתמש באלימות על מנת להשיג עצמאות לחבל. הזרוע הפוליטית של הארגון היתה מוכנה לפתרון של שלום עם מפלגות אחרות המיוצגות בפרלמנט של החבל הבסקי, הנהנה מאוטונומיה רחבה גם אם לא מעצמאות מלאה. אך כישלון השיחות חיזק את מדיניות הפלג הקיצוני בארגון, התומך בשימוש באלימות כנשק פוליטי והפיגועים נמשכו.
אלימות לשם אלימות
במשך השנים כוחה של אט"א והתמיכה בה ובמטרתה נמצא בירידה. בעשורים האחרונים, במיוחד לאחר כישלון הפסקת האש בין אט"א לממשלת ספרד, השילוב של שיתוף פעולה רחב יותר בין רשויות ספרד וצרפת, מודעות גדולה יותר בקרב הציבור לאסטרטגיית הארגון (הנחשב לארגון טרור באירופה ובארה"ב) והפילוג בקרב הארגון עצמו, הביאו לכך שאט"א ב-2009 היא החלשה ביותר שהיתה בתולדותיה.
שורה של מעצרים מתוקשרים ב-2008 של מנהיגי הארגון, בהם גם של "צ'רוקי", שעמד בראש הפעילות הצבאית של המחתרת הבסקית, ושל מאות חברים, חיבלה בהיררכיה ובמבנה הארגון וגרמה לו להפוך לתלוי יותר ויותר בשכירי חרב שיוציאו לפועל את הפיגועים.
ראיה נוספת להיחלשות הארגון היא העובדה שבמאי האחרון נבחר - לראשונה מזה שלושה עשורים - מנהיג לחבל הבסקי שלא הגיע ממפלגת PNV, המפלגה התומכת בעצמאות העם הבסקי. יתרה מכך, בבחירות האזוריות, שנערכו ב-1 במרץ, לא הצליחה המפלגה להשיג את הרוב הדרוש לה והמפלגה הסוציאליסטית ניצחה. פטצי לופז, מנהיג הבסקים החדש, אף הבטיח "למחוק את אט"א מהמרחב הציבורי".
הקיצוניים מנצחים
זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של ספרד שאין אף קבוצה שתומכת באט"א בפרלמנט הבסקי. עובדה זו, בשילוב עם המעמד הרגיש של אט"א כיום, עשויה לאפשר ללופז להצליח במטרתו חידוש המשא ומתן לקראת שלום. אך אט"א מסרבת לוותר.
במחלוקת פנימית בין חברי הארגון המציאותיים יותר, המודאגים מהירידה בתמיכה במחתרת בקרב הציבור הבסקי, ובין קבוצה קטנה יותר של קיצוניים - החלק הקיצוני בארגון הוא המנצח. אף יותר מכך: אט"א הוכיחה שוב את יכולתה להתאושש אפילו לאחר מעצר מנהיגים בכירים. לאט"א יש כיום רשת לוגיסטית בצרפת ועתודות של מאות צעירים בגבול ארץ הבסקים, בצרפת ובספרד, המוכנים לצאת למשימות התאבדות.
לדעת הסוציולוג איגנסיו סנצ'ז, מומחה למחתרת, "אט"א אינה יכולה יותר להצדיק את האלימות. אין להם בסיס או תיאוריה התומכת באלימות. במשך השנים האחרונות, אלימות אט"א היתה ריאקציה לאירועים לעומת נקיטת יוזמה והסיבה לכך: זה כל מה שחברי המחתרת יודעים ומכירים: שימוש באלימות".