פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנשק הסודי של המתנחלים נגד הפינוי

      תביעה נגד קצינים בכירים על פינוי מאחז בשנה שעברה, מוגדר במערכת הביטחון כ"נשק החדש של המתנחלים". אם יזכו בתביעה עשויים הקצינים להיפרד מכחצי מיליון שקלים

      במערכת הביטחון מגדירים זאת כ'נשק החדש של המתנחלים נגד הפינוי' ובכירי המערכת, כולל שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי ואלוף פיקוד המרכז גדי שמני מנסים לבלום את אמצעי הלחימה. זה לא פעולות תג המחיר וגם לא אבנים או סתם לחתוך את גדר הביטחון. תביעה חסרת תקדים נגד קצינים בכירים בפיקוד מרכז בגין פינוי מאחז בשנה שעברה בגזרת בנימין מעמידה את צה"ל על רגליו האחוריות בניסיון לבלום את העתירה, שאם תתקבל, יצטרכו מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל נועם תיבון, מפקד החטיבה אל"מ אביב רשף וראש המנהל האזרחי תא"ל יואב (פולי) מרדכי להיפרד מכחצי מיליון שקל.

      מאיר וחנה גולדמניץ היו תושבי יד יאיר, מאחז קטן בלב יהודה ושומרון למשך חמישה חודשים. מדובר במאחז שהוקם לזכרו של תושב דולב שנרצח במקום לפני למעלה מ-18 שנה, ומאז מתחזקים המתנחלים את השטח וטוענים לבעלות עליו. הזוג החזיק במקום מבנה ואף בית כנסת, בידיעת מפקדי האזור. אלא שהבעיות החלו בספטמבר שנה שעברה. פקחים של המנהל האזרחי הגיעו למקום על מנת להחרים חומרי בנייה ובמקום התפתחה מהומה. על מה שקרה שם, הטענות חלוקות. בצה"ל אמרו אז שהמתנחלים תקפו חיילים שאבטחו את איש המנהל, שברו את ידו של קצין ואף שיסו בחיילים כלב. המתנחלים כמובן טוענים שמדובר בפרובוקציה של המנהל האזרחי. כך או כך, הבינו בני הזוג כי המאחז בסכנה, ועל פי תביעתם הם פנו לבג"ץ שיוציא צו ביניים שימנע פינוי עתידי וכך היה, אולם צעד זה לא ממש עזר.

      בבוקר שלמחרת הגיעו למקום כוחות גדולים של צבא, מג"ב ומנהל אזרחי, פינו את המאחז והרסו את המבנים. בהקלטה מערב הפינוי שהציגו המתנחלים בתביעה נשמע אל"מ רשף מתחייב למתנחלים כי לא יהיה פינוי וכי הם "יכולים ללכת לעבודה מחר". בגין הפינוי הזה, שנעשה לדברי המתנחלים בניגוד לחוק ללא התרעות או שימוע וכן בהפרת צו בג"ץ הם תבעו באופן אישי את הקצינים הבכירים לשלם מכיסם קרוב לחצי מיליון שקל. בצה"ל ובמנהל האזרחי טוענים כי פינוי המאחז היה חוקי ואמרו כי "צה"ל דוחה כל ניסיון להלך אימים על מפקדים ולהרתיעם מלבצע את משימותיהם כפי שהטילה עליהם מדינת ישראל".

      התביעה הזו הקפיצה את אנשי מערכת הביטחון. "הם מנסים להפחיד את השוטרים והקצינים שלא יקחו חלק בפינוי מאחזים על ידי תביעות שכאלה", מסביר גורם ביטחוני בכיר, "אף אחד לא אוהב להיתבע ולמצוא את עצמו מואשם בבית משפט, ולכן פעילי הימין זיהו את נשק בתי המשפט ועכשיו הם מנסים לנופף בו". בתגובה למכתב הגיב מפקדם של הנתבעים האלוף שמני במכתב ששלח ליו"ר המועצה האזורית בנימין, אבי רואה, כתב כי הוא "רואה בחומרה את הניסיון לפגוע ולהלך אימים באמצעות תביעה אישית נגד מפקדים שמילאו את תפקידם. מדובר בתופעה פסולה ומקוממת, שיש בה משום פגיעה במרקם היחסים העדין בין ההתיישבות לצה"ל והמפקדים". לשכת ברק הוציאה הודעה מיוחדת ואמרה כי תעשה כל שביכולתה לבלום את התביעה ובינתיים המתנחלים עומדים מהצד, ורואים את המהומה שיצר פינוי של מאחז קטן.

      "סערה בכוס מים"

      "זו סערה בכוס מים", אומר מי שהיה בעברו סגן הפרקליט הצבאי הראשי, אל"מ במיל' עו"ד אילן כץ, "אם הייתי במקום שר הביטחון או הרמטכ"ל לא הייתי מגיב בכלל לתביעות האלה. הם משחקים לידיהם של המתנחלים. הרי עשרות תביעות כאלה מוגשות מדי שנה על ידי פלסטינים ואנחנו לא שומעים עליהם מילה. במקום לשתוק הם דיברו על זה בקול רם ורק גרמו ליותר רעש".

      מי שמוביל היום את המאבק המשפטי נגד העבירות שביצעו לכאורה כוחות הביטחון באיו"ש הוא ארגון זכויות האדם ביש"ע. גוף משפטי שכבר הגיש למעלה מ-70 תביעות, בעיקר נגד שוטרים, בגין עבירות שעברו לכאורה במהלך מעצרים נגד מתנחלים ובפינויים בין היתר נגד שוטרים שפעלו בפינוי עמונה ובפינוי בית המריבה. מי שעומדת בראש הארגון היא אורית סטרוק, תושבת חברון שדוחה את הטענה כי מדובר באמצעי להפעלת לחץ על כוחות הביטחון שלא לקחת חלק בפינויים.

      "זה הדבר הכי נורמלי שאנשים שנגרם להם נזק יתבעו", טוענת סטרוק, "זו הזכות הכי בסיסית בדמוקרטיה. הטענה שזה אמצעי לחץ היא פשוט לא נכונה. מעולם לא הגשנו תלונה על עצם ההשתתפות בפינוי גם אם אנחנו לא אוהבים את זה. המטרה היא לגרום לשוטר לפעול בדיוק במסגרת הסמכות שניתנה לו ולא מעבר. לנו הייתה תחושה שמפגיני הימין הפכו לבשר תותחים ובקרב לובשי המדים הרגישו שאפשר לפגוע בנו ולהתפרע מבלי שמישהו ייתן על כך את הדין. אנחנו לא אזרחים סוג ד' וגם השוטרים וגם קצינים צריכים לדעת שהחוק חל לא רק עלינו אלא גם עליהם".

      סטרוק גם קובלת על הגיבוי האוטומטי אותו קיבלו הקצינים הבכירים שנתבעו על ידי מערכת הביטחון. "המוסר הכפול כאן הוא מדהים", היא אומרת, "כשמדובר בערבים הפצ"ר דואג שהחיילים יפעלו על פי הדין עד המילימטר האחרון ולא יחרגו ממנו. כשסגן אדם מלול נתן כאפה אחת יותר מדי לערבי כולם קופצים, אבל כשקצינים בכירים עושים פועלים בניגוד לחוק למתנחלים כולם מגבים אותם בלי לבדוק את העובדות. דוגמא אחרת היא בפינוי חוותו של נועם פדרמן בקריית ארבע, שם הרסו את הבית על תוכנו. מי שמפנה צריך לדעת שהוא צריך לדאוג לרכוש שיוחזר כפי שהוא, מהמחשב ועד לבימבה של הילד. שר הביטחון והפצ"ר צריכים להתעשת, לעשות רגע חושבים ואם קרה שקצינים עברו על החוק ופגעו במזיד, להעמיד אותם לדין".

      אבל נראה שבינתיים תיבון, מרדכי ורשף לא צריכים לדאוג להמשך תשלום המשכנתא. "החוק קובע באופן ברור שאם קצין נתבע על משהו שביצע במסגרת הוראות שקיבל המדינה נכנסת לנעליו ומכסה אותו במידה שיצטרך לשלם פיצויים", מסביר עו"ד כץ, "כמובן שהתביעה עצמה היא גימיק שבא להרתיע את רמות הפיקוד הנמוכות, אבל היא לא אמורה להזיז לקובעי המדיניות. בכל מקרה, אני לא רואה אפשרות שבגלל תביעות כאלה לא יפנו מאחזים. נראה לך שכל קצין שייתבע בבית דין בינלאומי על פשעים בעופרת יצוקה יפסיק לבצע פקודות?"