בית משפט השלום בבאר שבע הורה היום (חמישי) לבני השבט הבדואי אבולקיאן שבנגב, לפנות שטח אדמה בגודל של 15 דונמים, עליו הם יושבים באופן לא חוקי. מדובר בשטח הנמצא באזור העיירה הבדואית חורה, סמוך לחבל יתיר. התביעה בעניין הוגשה על ידי מנהל מקרקעי ישראל כבר לפני חמש שנים, באמצעות עו"ד גיורא עדתו, אשר טען בפני בית המשפט שאנשי השבט עושים בשטח שימוש למגורים וכן לאחסון וגידול עדריהם. "לנתבעים אין רשות, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לעשות שימוש במקרקעין", נטען בתביעה.
החלטת בית המשפט עשויה להשפיע על שורה של טענות של בדואים בנגב, באשר לחזקתם על קרקעות מהתקופה שלפני הקמת המדינה. אנשי אבולקיאן טענו שעד שנת 1948 התגוררו בני השבט באזור ואדי זובאלה. בכתב ההגנה שהגישו באמצעות עו"ד סוהד בשארה, צוין שלאחר הקמת מדינת ישראל התבקשו בני השבט בידי הממשל הצבאי לעזוב את אדמותיהם ולעבור לאזור ח'רבת אלהוזייל באזור. תחילה הותר להם לחזור באופן חד פעמי לשטח אחרי הפינוי, לצורך קציר היבולים. אחר כך הם שוב התבקשו לעבור מהשטח, הפעם לאזור יתיר, שם הותר להם גם לגור.
עורך הדין בשארה כתב עוד בכתב ההגנה, כי פינוי התושבים ממקום מגוריהם היחיד יפגע בזכותם לדיור, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי דרישת הפינוי של מינהל מקרקעי ישראל נובעת מהרצון להקים יישוב יהודי במקום, בשם 'חירן', דבר שמהווה לדבריו הפליה על רקע לאום, ופגיעה בעקרון השוויון.
"הממשלה סייעה לנו לתקן"
מנהל מקרקעי ישראל דחה את הטענות שהועלו בעניין הבעלות על הקרקע ובעניין האפליה כלפי השבט ואנשיו. במינהל אמרו שהמדינה מציעה לתושבים פתרון מגורים זמין ומידי בישוב חורה. בית המשפט הסתמך, בין היתר, על עדותו של פקח המינהל באזור זה, דוד הדר, שכתב בדו"חות שהגיש תאור ממצה של ההשתלטות הבלתי חוקית על השטח. לדבריו, "אנשי השבט הקימו במקום ארבעה מבני בלוקים, שבעה צריפים ומכלאת עדרים, כל זאת ללא רישיונות בניה וללא היתר כחוק, תוך השגת גבול ופלישה למקרקעי המדינה".
עדים מבני השבט סיפרו במהלך הדיונים בבית המשפט, כי הם מעולם לא נתבקשו לעזוב את השטח. אחד מהם, איברהים אבולקיעאן, סיפר: "אין לי מסמכים שמראים את מה שאני טוען, אבל נולדתי כאן ומעולם לא אמרו לי לפנות את המקום. בשנת 97' הצריפים עפו כשהיה שטפון, הממשלה סייעה לנו לתקן את הנזקים וסיפקה לנו בלוקים וחומרי בניין". לטענתו, סיוע זה מצביע על בעלות המשפחה על השטח.
שופט בית משפט השלום בבאר שבע, גד גדעון, כתב בפסק הדין, שאנשי אבולקיאן לא הוכיחו כי החזיקו בקרקע כפי שהם טוענים, משנת 1956. "גם אם בני השבט אינם מסכימים לפתרון המוצע של דיור חלופי בישוב חורה, אין בכך כדי למנוע את פינוים מהשטח". לבסוף קיבל השופט את תביעת המנהל והורה לאנשי אבולקיאן לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 10,000 שקל.