מנוע הצמיחה הטוב ביותר להנעת המשק הוא הורדת מסים על עבודה. זה מעודד את הרצון לעבוד, מושך משקיעים ויזמים, מעודד הקמת מפעלים ומחזיר ארצה צעירים שהלכו לרעות בשדות זרים.
מי כמו ביבי נתניהו יודע זאת. ערב הבחירות האחרונות הוא אמר "הפחתת מסים היא כמו דלק סילוני, אני לא מכיר שום דבר שמעודד יותר את הצמיחה". אבל בפועל הוא מעלה עכשיו את המסים, כולל המסים על עבודה.
המס השולי עולה בפועל ל-58% החל בשבת הקרובה, 1 באוגוסט. זו תוצאה של הגדלת תקרת ההפרשה לביטוח הלאומי ולמס הבריאות. עד כה שילמנו בעבור שניהם עד 12% מהמשכורת, אך רק על חלק השכר שעד 38.5 אלף שקל בחודש (פי כחמישה מהשכר הממוצע במשק). מ-1 באוגוסט נשלם עד תקרה של פי כעשרה מהשכר הממוצע במשק, כלומר עד רמת שכר של 77 אלף שקל בחודש. המשמעות: תוספת מס חודשית של 4,600 שקל למי שמרוויח 77 אלף שקל בחודש.
לכאורה, מס ההכנסה השולי נשאר 46%, כי על כל שקל שמעל 77 אלף השקלים הראשונים משלמים רק 46% - אך זה מטעה, כי רק מיעוט קטנטן מרוויח מעל 77 אלף שקל בחודש. לכן הנתון המעשי למס השולי בישראל הוא 58% - בין הגבוהים ביותר בעולם המערבי. זה רע לצמיחה ורע לעלייה.
אבל לא אלמן ישראל. בימים אלה ניכרת תכונה רבתי במשרדי רואי החשבון. שכירים שמשתכרים היטב מבררים את האפשרות להתאגד כחברה פרטית, וכך להתחמק מהנטל החדש ומנטלים אחרים.
זה קרה כבר ב-2002. אז עשה סילבן שלום את השגיאה, העלה את התקרה וגרם לפתיחת חברות פרטיות רבות. עכשיו עושה נתניהו שגיאה דומה.
אנשים יקימו חברות פרטיות והאוצר יגבה הרבה פחות ממה שצפה. בחברה פרטית אפשר לדחות תשלומי מס, כי נוטלים דיווידנד רק לפי הצרכים - והדיווידנד פטור מביטוח לאומי ומס בריאות, לפי תיקון 103. באותה הזדמנות אפשר גם להגדיל את ההוצאות המוכרות על רכב, נסיעות לחו"ל, השתלמויות ועוד קומבינות.
ירום אריאב, מנכ"ל האוצר, אומר שהאוצר ימנע את המעבר לחברות: "נפעל כאילו בוצע כאן מעשה מרמה של ממש". אבל אין כאן מרמה. יש תכנון מס לגיטימי שהוא תגובה הולמת לטעות הקשה של נתניהו, שטייניץ ואריאב עצמו.
וזו לא כל המכה. כי עקב הלחצים של אבירי השולחן העגול שרגא ברוש ועופר עיני, ייאלצו כל המעבידים לשלם תוספת של 0.4% לביטוח הלאומי, כדמי השתתפות בתקציב הקרנות שהשיגו השניים. זה כמובן יעודד פיטורים.
נוסף על כך ינוכה מכל העובדים סכום השווה לרבע יום עבודה במשכורת ספטמבר. המעביד יוסיף מצדו סכום זהה. הכסף מיועד לעזרה למפעלים במצוקה, אך בעצם יאדיר את כוחם של עיני וברוש, שישלטו ב-250 מיליון שקל. שערורייה בפני עצמה.
כמה באמת מרוויח סגן אלוף?
אתמול עברה בכנסת הצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ' שמטרתה להרחיב את הדיווח על השכר במגזר הציבורי. עד כה איפשר סעיף 29 לחוק התקציב לפרסם לציבור רק את חריגות השכר ואת המשכורות הגבוהות מ-18 אלף שקל בחודש. יחימוביץ' טענה שלא נכון להיטפל לבעלי השכר הגבוה, כי יש גם בעלי שכר נמוך.
האמת היא שבמגזר הציבורי יש מעט מאוד אנשים בעלי שכר נמוך. זה נפוץ יותר במגזר הפרטי, בבתי מלאכה ובעסקים קטנים. בכל מקרה, מדובר בתוספת חשובה לחוק, כי כך יתברר הפער העצום בשכר בגופים הציבוריים. כי הוועד תמיד דואג לחזקים ולוותיקים. כלומר לעצמו.
אילן לוין, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא התנגד לתיקון. הוא רק הכניס לחוק תוספת חשובה: שגם מערכת הביטחון תתחיל לדווח על השכר הנהוג בה. עד כה הם לא דיווחו, בטיעון המגוחך שהדיווח יפגע בביטחון השדה. גם אתמול הם ניסו למנוע את העברת החוק בכנסת, אך ראש הממשלה הכריע בעד שר האוצר יובל שטייניץ ונגד שר הביטחון אהוד ברק.
לוין אינו מתכוון לפרסם את שמות הקצינים, אלא רק את השכר בעשירון העליון מול זה התחתון, וגם את השכר הממוצע לדרגות השונות, מסמל ועד אלוף. אז יתברר אם נכונות טענות היועץ הכספי לרמטכ"ל, תת-אלוף מהרן פרוזנפר, שלפיהן השכר ביחידות עורפיות בקבע נמוך משכר עובדי המדינה. נראה לי שעכשיו יהיה קשה יותר לפרוזנפר לטעון טענות מגוחכות כאלה - בלי להציג אף נתון אחד.
כביש 6 חברתי ואפילו ירוק
כביש 6 הוא נושא רגיש. אפשר לראות זאת גם בכמות החרפות והגידופים שספגתי מירוקים ומ"חברתיים" בעקבות כתיבת מאמר נוסף בזכות הכביש ("הכי חברתי שיש", "הארץ", 21 ביולי). המאמר חגג את פתיחתו לתנועה של קטע 18 בכביש, שמחבר את ואדי ערה לוואדי מילק. טענתי שמדובר בכביש חברתי שמקרב את הפריפריה למרכז, מביא לפיתוח המדינה, מעלה את רמת החיים וגם מקרב אותנו אל הנוף היפה של מזרח הארץ והרי מנשה.
אבל היו גם כאלה שלא רק לא קיללו, אלא אף בירכו. היו שהתקשרו מיקנעם ומטבעון, וסיפרו שדרכם לתל אביב התקצרה לשעה ועשר דקות. הם היו מלאי התפעלות מהקטע היפה של הרי מנשה. "כיף לנסוע ככה בבוקר לעבודה, לראות את הנוף היפה ולהגיע בזמן", אמרו.
והיו גם כמה מומחים לנושא הסביבה שהגיבו באופן דומה. למשל ד"ר אורי מרינוב, איש בעל מוניטין בתחום איכות הסביבה, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. מרינוב כתב: "יישר כוח על הרשימה, כל מלה בסלע, טוב לדעת שניתן לקרוא רשימה שנותנת את העובדות בצורה נכונה ולא מסולפת... שים לב לדני רבינוביץ (אשר כתב מאמר תגובה בשם "הכי מופרך שיש" ב-23 ביולי), שהחליט כבר לפני יותר מעשר שנים שכל מטרת הכביש היא להשביח נדל"ן של תאגידי ענק, אך עכשיו הוא לא מצליח להוכיח את התזה שלו. לאורך 140 ק"מ לא נבנה אפילו בית אחד או מרכז מסחרי אחד. אפילו המבנה המשמש לניהול הכביש הוקם בתוך מחלף נחשונים. אולי הוא מתנגד גם לפיתוח יקנעם?"
גם ד"ר יהודה רבס מקרית ביאליק תומך בכביש. הוא כותב: "אני אקולוג ויערן שלמד הרבה שנים ומרצה על נושאים אלה. כביש 6 תורם ישירות להרגעה ולבריאות של הנהגים שמתכננים את דרכם ויודעים מתי יגיעו למחוז חפצם. הם גם נהנים מהנוף הכפרי ומשדות ירוקים, מהחורש הטבעי ומכביש יפה וחלק".
בקשר לאיכות הסביבה הוא מוסיף: "ניתן לחשב את משך הזמן הנוסף שמנועי המכוניות היו עובדים, אם לא היה קיים הכביש, ולתרגם זאת להגדלת כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, והמספרים מאוד מרשימים... כביש 6 הוא אחד הפרויקטים המוצלחים של מדינת ישראל. חוסך אנרגיה וכסף, מציג את ארצנו היפה ותורם לבריאות הציבור".
וכל המוסיף גורע.