לאליהו סלמה יש טרוניות רבות כלפי שירות התעסוקה. סלמה הוא הבעלים של חברת הובלות תל אביבית בשם אביב הובלות, וכבר זמן רב הוא מחפש נהגים וסבלים. אם אפשר, אפילו נהגים שישמשו גם כסבלים. בצר לו, פנה סלמה לשירות התעסוקה. לתומו הוא חשב שבתקופה של אבטלה גוברת, שירות התעסוקה יברך על כל מעסיק המבקש עובדים, וכי במהרה יימצאו לו העובדים המתאימים.
אלא שלא. "כבר שש שנים אני פונה אליכם בבקשות חוזרות ונשנות, ועד כה לא קיבלנו עובדים", כתב סלמה מכתב נרגש לשירות התעסוקה. "מאז פברואר אני שולח לכם בקשות באופן רציף, ומענה אין. אני שואל: מדוע?"
מדוע באמת לא מוצא שירות התעסוקה לסלמה את העובדים החסרים לו? פרץ ואזן, מנהל מחוז המרכז של שירות התעסוקה, מכיר את הבקשה של סלמה. למעשה, הוא מכיר הרבה בקשות דומות. "יש ביקוש גדול לנהגים עם רישיון לנהיגה על משאית", הוא הסביר ל-TheMarker. "בתחום הזה שורר מחסור גדול. מכיוון שכך, הרי שכל מי שיש לו רישיון נהיגה מתאים יכול להרשות לעצמו להיות בררן. מטבע הדברים, נהג כזה לא יבחר לקחת על עצמו משרה של נהיגה וסבלות גם יחד".
דבריו של ואזן נשמעים מעודדים מאוד: הנה קיים תחום שבו יש ביקוש לעשרות ומאות עובדים, באזור המרכז, וזאת בתקופה שבה מובטלי ישראל מחפשים לעצמם עבודה בנרות. כל שצריך הוא לקחת מובטלים, להעביר אותם קורס נהיגה קצר כדי שיוכלו להוציא רישיון לנהיגה על משאית - וכך גם המובטלים, גם בעלי חברות ההובלה וגם המדינה ייצאו נשכרים. נכון? זהו, שלא כל כך. לדברי ואזן, הביקוש העודף לנהגים (וסבלים) קיים כבר שנים ארוכות, ושירות התעסוקה אינו מצליח לסגור אותו. גם לא בתקופה של אבטלה גואה.
אז מי הוא באמת האשם?
"אנשים לא רוצים להיות נהגי משאיות", אומר ואזן. "אנחנו מציעים להם שוברים עבור הכשרה מקצועית, עד לסכום של 7,000 שקל, אבל אנחנו לא יכולים להכריח אותם לכך. בוודאי שאנחנו לא יכולים להכריח מובטל לעשות הסבה מקצועית לנהיגה על רכב כבד, כאשר מדובר במקצוע בעל השלכות בטיחותיות".
"זה הכל עניין של היצע וביקוש", ממשיך ואזן להסביר. "ענף ההובלה הוא ענף שמציע תנאי תעסוקה קשים, בשכר שאינו מספיק אטרקטיבי, אז מובטלים לא רוצים לעבוד בו. הסברתי את זה כבר לראשי הענף, שאם הם רוצים לגייס עובדים הם חייבים לשפר את התנאים שהם מציעים". סלמה, אגב, דוחה את ההסבר הזה. לדבריו, נהגים משתכרים אצלו "6,000 שקל נטו, ובתקופת שיא ההובלות הם גם יכולים לקבל עוד 3,000 שקל טיפים". הוא גם טוען שיש לא מעט נהגים שמוכנים לעבוד אצלו, "אבל רק בשחור, כי הם רוצים במקביל להמשיך לקבל דמי אבטלה מהמדינה, ואני לא מוכן".
אפשר להתווכח מיהו האשם במצב. אפשר להאשים את שירות התעסוקה, הסובל מרפיון ומהיעדר מוטיבציה, ומעדיף להמשיך ולשלם למובטלים דמי אבטלה (על חשבון תקציב המדינה, כמובן), ולא להתעמת עמם כדי להביאם לקחת על עצמם גם עבודות פחות נוחות. אפשר להאשים את ענף ההובלות, שרוצה כנראה לגייס לעצמו עובדים לעבודה קשה במחירים נמוכים יחסית - ולא מבין מדוע הוא מתקשה למצוא עובדים במחירים המוצעים על ידו.
אפשר להאשים את המובטל הישראלי, שהוא מפונק ולא חרוץ, ומעדיף לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה מאשר להתאמץ בעבודה פיזית, דוגמת נהיגה וסבלות. ואפשר גם להאשים את המדינה, שמאפשרת לשירות התעסוקה לאפשר למובטל הישראלי לחיות חיי נוחות, על חשבון המדינה, ולא מכריחה אותו לצאת לעבוד כמעט בכל מחיר.
אפשר להאשים גורמים שונים, ואולי גם את כולם יחדיו. אבל לאחר כל האישומים נשארת עדיין המציאות - שבה בשיאו של משבר כלכלי, כאשר שיעור האבטלה גואה בקצב מהיר - עומד ענף שלם במצב של עודף ביקוש לעובדים, ואינו מצליח לספק את הביקוש הזה. מובטלים ממשיכים לקבל ממדינת ישראל דמי אבטלה, בשעה שמנגד מעסיקים משוועים לידיים עובדות. הצלחה מסחררת זה בטח לא.