פסגות ערים

גל באוסי, חיפאית בת 19 וסולנית להקת The electric rosenbergs, עברה לתל אביב כדי להגשים את עצמה ולעשות הרבה מוזיקה. עד שזה יקרה היא עובדת כנציגת מכירות, מבלה הרבה עם הלהקה והחבר ומכירה את העובדים בכל החנויות מתחת לבית.

"תמיד ידעתי שאעבור לתל אביב, אני מוזיקאית (סולנית בלהקת אינדי אוונגרד בשם The electric rosenbergs) וכאן נמצאת הלהקה שלי. מעבר לכך, כאן גם נמצא החבר שלי והכל ממש התאים. ידעתי שישר אחרי הלימודים אעבור לתל אביב, ואכן עברתי ישר אחרי הבגרות האחרונה".

"תל אביב לא חדשה בשבילי. גרתי פה בגיל 16 לארבעה חודשים ועבדתי כאן. תמיד ידעתי שזה משהו שאעשה. זה לא שאני מעדיפה את תל אביב על חיפה, פשוט מה לעשות יש פה יותר הזדמנויות ואפשרויות. יש כאן יותר חדרי חזרות, מקומות להופיע בהם, נגישות לכל דבר, מגוון של אנשים, יותר מקומות להיאבד בהם, יותר מקומות להמצא בהם ולהכיר אנשים חדשים ולמצוא חיים חדשים. חיי תיכון הם הרבה יותר שונים מחיים בוגרים, לפחות אצלי. גם רציתי להתחיל מחדש. לא ממש היתה לי סיבה להישאר בחיפה, שום דבר לא החזיק אותי שם".

"מבחינת הלהקה באמת יש יותר הזדמנויות ואנחנו מאד קרובים ללהתחיל להופיע, שזה משהו שלא היה קורה בחיפה כי חברי הלהקה שלי הם מכאן. כאן יש הרבה יותר קשרים. חוץ מזה מבחינת עבודה בחיפה אין כל כך עבודות ואין כל כך מקום להביע את עצמך. כרגע אני נציגת שירות מכירות באנגלית. הייתי עד לא מזמן מוכרת ומלצרית. עבדתי בהרבה עבודות אבל כאן אני מצליחה לצבור את הניסיון שאני צריכה".

"להתפרנס אך ורק ממוזיקה אפילו אנשים שאנחנו הולכים להופעות שלהם לא מסוגלים לעשות. רוב המוזיקאים שאני עובדת איתם עובדים בעבודת יום ובלילה עושים את המוזיקה שלהם. אפילו עכשיו קשה לי לסגור חזרות ודברים כאלה. זה לא מבאס, זה בסדר. לא כל הדברים קורים בקלות. דברים קורים מסיבה מסוימת אחרת לא היו קורים".

"זה לא שאני לא בנאדם חברתי, יש לי הרבה חברים, אבל זו לא היתה ההתמקדות שלי כשהגעתי לתל אביב. יש לי חברה מאד מצומצמת סביבי, הבן זוג שלי והחברים מהלהקה. מצד שני, בגלל שהמגוון הוא רחב, קל למצוא אנשים שבאמת קרובים אליך ודומים לך. פה צריך קצת לברור יותר. יש פה כל כך הרבה אנשים שונים. אני מכירה כמעט כל חנות מתחת לדירה שלי ועם כל אחד מהמנהלים אני יכולה לנהל שיחות אל תוך הלילה. בחודש הראשון שגרתי באבן גבירול והייתי בדירה לבד בפעם הראשונה, ירדתי לספריית DVD מתחתיי שאני מנויה אליה ונשארתי שם ודיברתי עם המוכר עד הסגירה. בחיפה אין את התקשורת הזאת. בעיר הזאת אנשים מוצאים אחד את השני".

"אני לא איזו בליינית שמבלה את כל חייה בחוץ, זה לא הקטע שלי, אבל מדי פעם אוהבת לצאת לטייל או לתערוכות אמנות שזה דבר נורא כיף. אני אוהבת את הדברים שיש לעיר הזאת להציע. יש דברים רעים אבל גם טובים, הרבה מבחר שיש לה להציע".

"אני לא חושבת שאני בשום מקום בשביל להישאר. אני אף פעם לא הייתי בנאדם של מקום אחד ולא אגיד לך שתל אביב היא משאת נפשי, אבל היא מתאימה לי כרגע. אולי בהמשך אעבור לוויסקונסין או ללונדון. קשה לי להאמין שעם המוזיקה שאני עושה אפשר להגיע למקומות כלשהם בארץ. זמרים שאני אוהבת לא מביאים לארץ ובח"ול יש יותר מגוון. זה כמו ההשוואה בין תל אביב לחיפה, הכל יחסי".