(צילום: רויטרס. עריכת וידאו: ענת ברק. קריינות: אילן שניג)
"בחרנו להגיע לירח בעשור זה. לא בגלל שזה קל אלא דווקא בגלל שזה קשה. בגלל שיעד זה יספק לנו סיבה לנצל את האנרגיות שלנו ואת היכולות שלנו בצורה הטובה ביותר, בגלל שאתגר זה הוא אתגר אותו אנו מוכנים לקבל, אתגר שאיננו מוכנים לדחות, אתגר בו אנו מתכוונים לנצח. אני מאמין שהאומה הזו יכולה להתחייב להשגת היעד, לפני תום העשור, של נחיתת אדם על הירח ושיבתו בשלום לכדור הארץ" (הנשיא ג'ון פ. קנדי, 1961).
אלו היו המילים המפורסמות של הנשיא קנדי עוד ב-1961. במילותיו הציב קנדי את היעד החדש של נאס"א. הוא רצה לשלוח אסטרונאוטים לירח לפני תום העשור. במשך שמונה שנים, עבדו אלפי בני אדם יום ולילה כדי להפוך את החלום למציאות. ב-20 ביולי, 1969, התבצעה הנחיתה הראשונה על הירח. מעבורת החלל אפולו 11 המפורסמת נשאה על סיפונה את האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג, באז אלדרין ומייקל קולינס.
"צעד עצום לאנושות"
אירועים היסטוריים בודדים היו בעלי השפעה דומה ומיצו את רוח התקופה של שנות ה-60 הסוערות, השינויים החברתיים והטכנולוגיים ושיאה של הגאווה הלאומית האמריקאית. אך לא רק אזרחי ארה"ב צפו ברגע המרגש, כשארמסטרונג בן ה-38 הניח את כף רגלו השמאלית על הקרקע הלבנבנה-אפורה ואמר את אחד המשפטים הזכורים ביותר תולדות ההיסטוריה האנושית: "זהו צעד קטן לאדם, וצעד עצום לאנושות" והציב את דגל ארה"ב על פני הירח. מעל ל-450 מיליון בני אדם ברחבי העולם צפו בנחיתה על הירח בטלוויזיה.
מהרבה בחינות, הנחיתה על הירח הייתה הישג משמעותי מאין כמותו: מבחינה טכנולוגית ההכנות למבצע חסר תקדים שכזה הביאה לפיתוחם של עשרות מכשירים חדשניים שיצאו מסוכנות נאס"א וחדרו לבתים. מבחינה פוליטית, הייתה זו ראייה לנחישות האנושית בעודה ניצבת מול אתגר לאומי - ארצות הברית הקדימה את ברית המועצות במרוץ לחלל. למעשה, אפשר והנחיתה על הירח לא הייתה מתבצעת בזמן המסוים בו התבצעה אילולא הונעו שני הצדדים היריבים על ידי כוחה המפתה של התחרות.
משחקים ביו-יו
המרוץ לחלל ביסס את המלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ והפך אותה למציאותית. המרוך החל בשנות ה-50 של המאה העשרים כשבריה"מ שיגרה את הלוויין המלאכותי הראשון, "ספוטניק1 ". חודש לאחר מוסקבה שיגרה את ה"ספוטניק2" כשעל סיפונו הכלבה לייקה. לא הייתה תעמולה טובה מזו לחזק את בריה"מ בעיצומה של המלחמה הקרה.
עתה הכדור היה במגרש של ארה"ב. היא שיגרה את ה"אקספלורר1", הלוויין האמריקאי הראשון. התחרות בין שתי המדינות העוינות התרחבה. בריה"מ שיגרה את הלוויין "סונדה לונה3" לירח וב-12 באפריל 1961 הקוסמונאוט יורי גגרין הפך לאדם הראשון שסבב סביב לכדור הארץ ב"ווסטוק1". ארה"ב ידעה כי עליה לפעול במהירות אם ברצונה לגבור על בריה"מ והגיבה בנחיתה על הירח. בין 1969-1972 נחתו אסטרונאוטים אמריקאים שש פעמים על הירח.
ספין פוליטי
תיאוריות קונספירציה רבות צצו ועלו בעקבות הנחיתה על הירח. אנשים שונים טענו כי בידם הוכחות לכך שכל הנחיתה היא תעלול. כהוכחה לכך שזהו זיוף הצביעו אותם אנשים על העובדה שדגל ארה"ב נראה בצילומים כמתנפנף ברוח, למרות שאין אוויר על הירח. אחרים אמרו כי משום מה, בכל הצילומים של הירח לא נראים ברקע כוכבים אחרים.
לפני מספר שנים שודרה בארה"ב ברשת "פוקס" תוכנית טלוויזיה שנקראה: "תיאורית הקונספירציה: האם נחתנו על הירח?" התוכנית כללה ראיונות עם סדרת אנשים המאמינים כי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ביימה את הנחיתות על הירח בשנות השישים והשבעים. היו שטענו כי כל תוכנית אפולו היא בכלל זיוף מבוים שצולם במדבריות מדינת נוואדה. אחרים סברו שלנאס"א לא היתה כלל יכולת טכנולוגית להגיע אל הירח באותה תקופה ושהנחיתה היתה סרט מושקע, אולם הלחץ ההסברתי שנוצר כתוצאה מן המלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ חייב אותה לביים את הדבר כצעד פוליטי.
האמינו בקנוניות או לאו, כך או כך 40 שנים לאחר מכן, נאס"א רוצה לשגר צוות לירח ב-2020 על מנת להקים על הכוכב בסיס ממנו אפשר יהיה לצאת למשימות על מאדים. הפעם רוסיה תהיה שותפה ולא יריבה. הטיסה המשותפת של ארה"ב ובריה"מ לחלל ב-1975 הייתה סמל למעין "הפסקת אש" ושמה קץ למרוץ החלל. מעורבות שתי המעצמות במלחמות אזרחים כגון וייטנאם וקמבודיה גבתה את מחירה, משבר הנפט, משברים כלכליים, תחילת הפרסטרויקה וקריסתה של בריה"מ ב-1991 בישרו עידן חדש בחלל, בעיקר בשל הפניית תשומת הלב המדינית לסוגיות מדאיגות אחרות.
את מקומו של המרוץ לחלל תפס המרוץ לנשק גרעיני ופיתוח נשק להשמדה המונית על ידי מדינות שונות, שמצאו עצמן נתונות במאבק דתי ואידיאולוגי חמור פי אלף מונים מהסוגיות העיקריות במלחמה הקרה, אך אסור לאבד תקווה.
אסטרטג נאס"א יסקו פון פוטקאמר אמר בזמנו: "16 לאומים שונים מאכלסים את תחנת החלל הבינלאומית. יצרנו או"ם חדש בחלל". אולי הגיע הזמן שנפנה עינינו שוב למעלה ונביט בכוכבים כדי להיזכר עד כמה יקרים החיים כאן על כדור הארץ.
