פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש לנו חלון של שנתיים למנוע את תחנת הכוח הבאה"

      הארגונים הירוקים עומלים במרץ כדי למנוע את הקמת התחנה הפחמית באשקלון, והיום יוגשו כל התנגדויות הציבור לוועדה לתשתיות לאומיות. עם כל הרצון הטוב, זה עלול להיות מאבק מיותר

      הקמת תחנת הכח הפחמית באשקלון כבר אושרה, והארגונים הסביבתיים יודעים שחלון ההזדמנויות לביטול הגזירה הולך ונסגר. היום, לאחר עשרה ימים מתוך ה-30 ימים שניתנו לאיסוף התנגדויות הציבור להקמת התחנה, הוגשו כבל למעלה מ-1000 התנגדויות. אנשי הוועדה לתשתיות לאומיות מחוייבים לדון בכל התנגדות כזאת, אותן אספו והגישו נציגי "מגמה ירוקה" ו"גרינפיס".

      טענת הארגונים היא שהקמת תחנת הכוח הפחמית תהיה בכייה לדורות. לטענתם, הפעילות שאמורה להתבצע בתחנת הכוח - שריפת הפחם ושינוי מצב הצבירה שלו ממוצק לגז - הופכת אותו לסוג דלק המסוכן ביותר לאדם ולסביבה. על פי מסמך שהכינה עמותת "אדם טבע ודין", מסמך שנקרא "על האיוולת בהקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון", הפעלת התחנה תגדיל ב-13% את פליטת גזי החממה משריפת דלקים בישראל. הדבר יעמוד בניגוד מוחלט למגמה העולמית של הפחתת פליטת גזים אלה ולהסכם בינלאומי בעניין - שגם ישראל אמורה להיכלל בו.

      את החיזוק המשמעותי ביותר למאבקם קיבלו הארגונים באופן מפתיע, מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן. עם כניסתו של ארדן, תושב אשקלון, לתפקיד השר, הופעלו עליו לחצים לשקול שנית את ההחלטה על הקמת התחנה. ארדן, בדק, חקר והשתכנע. הוא הודיע פומבית כי הוא מתחייב להילחם בהחלטה. גם גילוי המאגר העצום של הגז הטבעי 90 קילומטרים מחופי חיפה, בתחילת חודש ינואר הפיח רוח חדשה במאבק של הארגונים הסביבתיים. הוא חיזק את טענותיהם שישראל יכולה לשנות את מדיניות האנרגיה שלה ולהסתמך על גז טבעי.

      נשארנו עם מחסור בחשמל

      פרופסור אברהם ארביב, סגן המדען הראשי של משרד התשתיות, מביט בהתנגדות הנחרצת להקמת התחנה ויודע כי מדובר בקרב אבוד מראש. פרופסור ארביב היה מראשי המתנגדים להקמת התחנה. כבר לפני עשר שנים, בזמן שרק משוגעים העזו להגות את צמד המילים "אנרגיות מתחדשות", טען ארביב, כי מדובר בטעות שתעלה לנו ביוקר. "הייתי בזמנו בוועדה שבדקה את הנושא כבר לפני עשר שנים. המלצנו, כי בתנאים מסוימים אפשר למנוע את הקמת התחנה הפחמית וגיבשנו תוכנית נמרצת לחיסכון באנרגיה והקמת תחנת כוח סולרית", אמר ארביב בראיון לוואלה! ירוק. "הדוח המליץ על הדברים הנכונים אך רק החלטה אחת התקבלה ממנו בסופו של דבר- ההחלטה על עיכוב הקמת הפחמית (הפחמית היתה אמורה להיות מוקמת כבר ב-2008 אך בסופו של דבר תתחיל לתפקד רק ב-2014 א.ד). עכשיו נשארנו עם מחסור בחשמל ואין לנו את הזמן להפעיל את אותם האמצעים שעליהם דיברנו בזמנו".

      ארביב מציע לארגונים הסביבתיים ולכל מי שהנושא קרוב לליבו, להתחיל ולפעול כנגד הקמת תחנות כוח פחמיות נוספות: "יש לנו חלון של שנתיים למנוע את תחנת הכוח שתוקם אחריה. וזה רק אם נפעל נמרצות במשך השנתיים האלו. במצב של היום אין פשוט מספיק חשמל כדי לוותר על הקמת תחנת כוח פחמית נוספת". לארביב יש פתרון למחסור בחשמל- מכסת חשמל, ממש כמו מכסת המים שנכנסה לאחרונה לתוקף: "אם לפני עשר שנים היינו מתחילים ליישם מדיניות חיסכון של עשרה אחוזים מתצרוכת החשמל לא היינו מגיעים למצב של היום. הפתרון צריך לבוא בדמות מכסת חשמל. מי שיחרוג ממנה יאלץ לשלם פי כמה וכמה ורק ככה נביא לחיסכון בחשמל".

      דרושה מחויבות של חברת החשמל

      ארביב לא מתרשם מגילוי הגז הטבעי ליד חופי חיפה. נכון, הוא מודה, מדובר בכמות אדירה ובהתפתחות חיובית, אבל היום שבו תוכל ישראל להתבסס על הגז הטבעי עוד רחוק. "מצבור הגז מאריך את תקופת החסד שלנו בעוד כמה שנים וזה הכול", הוא מצנן את ההתלהבות. יש גם לא מעט חסרונות לגז טבעי. הייתי מעדיף לחיות צמוד לתחנת כוח גרעינית אבל לא ליד נמל של פירוק גז טבעי". הוא אומר.

      אז מה בעצם נותר לנו לעשות בטווח המיידי? ארביב מציע שאת הלחץ הציבורי והאנרגיות של המאבק נגד הקמת התחנה הפחמית יש להפנות ללחץ על חברת החשמל ועל הממשלה, על מנת שאלו יפעילו תוכניות להפחתת הזיהום מתחנות הכוח הקיימות. "על מנת לצמצם את הזיהום יש להשקיע קרוב למיליארד וחצי שקלים בשנים הקרובות. יש דיבורים על הנושא, וחברת החשמל לא מתנגדת אבל צריך לקבל מחויבות חד משמעתית. זה המאבק המיידי שלנו".