פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: "הרכבת מבזבזת מאות מיליונים ומסכנת חיי אדם"

      מחקר שנערך במרכז ללימודים אקדמיים מצביע על חריגות תקציביות גדולות בתקציבי הרכבת ובליקויי תכנון חמורים הגובלים בסיכון חיי אדם. הרכבת: "בכל פרוייקט יש חריגות"

      האם רכבת ישראל מבזבזת מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור ומביאה לסיכון חיי אדם בשל ליקויי תכנון חמורים? סקירת נתונים שנערכה לאחרונה ע"י עורך הדין צחי כהן במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה והקיפה את הפרוייקטים העיקריים של הרכבת ב-6 השנים האחרונות מציגה תמונת מצב עגומה מאוד בכל הנוגע לפרוייקטים השונים בתחום מסילות הברזל בישראל.

      על פי הנתונים, משאבים רבים שהושקעו ע"י הרכבת מתקציבה ירדו לטימיון בשל תכנון לקוי כאשר פרוייקטים שונים עברו לשלב הביצועי שלהם מבלי שנערכו הבדיקות הנדרשות לתוואי המסילה ולאיכות הקרקע או נבחנו כל ההשלכות המשפטיות.

      בין המקרים אותם סקר עו"ד כהן ניתן למצוא את קו הרכבת ת"א-מודיעין שבו ננטש גשר שנבנה בשלמותו בעלות של 110 מיליון שקלים: על פי המחקר רק לאחר שהושלמה בניית הגשר, נמצא כי איכות הקרקע לא נבדקה ע"י הרכבת טרם הקמתו וכי האזור מתאפיין בקרקע חרסיתית לא יציבה. במקרה אחר החלה הרכבת עבודות תשתית להנחת מסילה במחלף שפירים – כאשר עם תחילת העבודות החלה הקרקע להתמוטט, זאת לאור העובדה שאדריכלי הפרוייקט לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות לתנאי הקרקע.

      "קרקע לא יציבה שיכלה להביא לסיכון חיי אדם"

      ליקוי בטיחותי חמור אחר נמצא במנהרה בקו ת"א מודיעין שבה טווח של כ-100 מטרים (מתוך 500) נתגלה גם הוא כקרקע חרסיתית לא יציבה והדבר הביא להתמוטטות. לדברי עו"ד כהן, רק בנס התרחש הדבר בטרם החלה הסעת נוסעים בקו – דבר אשר יכל להוביל לסיכון חיי אדם.

      היעדר הבדיקות המקדימות לתוואי הפרוייקטים הסבה לרכבת נזק ישיר של למעלה מ-100 מיליון שקלים בגין תביעות כספיות של חברות וקבלנים.

      לצד הנזקים הבטיחותיים והכספיים, הביא המחדל התכנוני גם לעיכוב משמעותי בביצוע הפרוייקטים של רכבת ישראל ובראשם הכפלת המסילה לבאר שבע ושיפור תנאי שירות הרכבות למודיעין ובהמשך לירושלים: ביצוע העבודות בתוואי לא מתאים על גבי תנאי קרקע לא מספקים גורר צורך בהליך גיוס כספים ותכנון מחודש, בפרסום מכרזים חדשים וביצוע עבודות תשתית והקמה מחדש שמשמעותם במקרים רבים גם שיבוש תנועת הרכבות בקווים המדוברים ומעל הכל - עיכוב משמעותי מאוד בתגבור הרכבות בקווים ועוגמת נפש הנגרמת לנוסעים בהם.

      "אין ספק שסטיות בפרוייקטים הם דבר אפשרי", מסביר עו"ד כהן שפירסם את הסקירה, "אך במקרה הזה ישנם פרוייקטים שבהם החריגה התקציבית מגיעה לעד 50% מהעלות המתוכננת והפרוייקטים מצויים באיחור משמעותי מתאריך היעד שנקבע להם".

      כהן ציין עוד כי "מרבית החריגות היו יכולות להימנע אם ברכבת ישראל היו נוקטים בצעדים המתבקשים ובודקים את איכות הקרקע והמשמעויות של תוואי המסילה המתוכנן בטרם החלו בביצוע העבודות".

      יש לציין כי כל הפרוייקטים המדוברים בוצעו בין השנים 2003-2008, בהם עמדה רכבת ישראל במרכזו של דיון ציבורי סביב תנאי הבטיחות בה לאור תאונת הרכבת המחרידה ברבדים שאירעה בחודש יוני 2005 ובה נהרגו 8 בני אדם בהתנגשות בין רכבת למשאית. בתאונה נוספת שאירעה באותו האזור גם כן שנתיים קודם לכן נהרגו שני בני אדם נוספים בתאונה קטלנית בה היתה מעורבת רכבת.

      רכבת ישראל: "בכל פרוייקט יש חריגות"

      ירון רביד, מנהל אגף תיאום ובקרה ברכבת ישראל, מסר בתגובה: "ידוע כי בעבר, עד שנת 2003 כאשר הרכבת הפכה לחברה, ניהול הסיכונים בה היה לקוי. בשנים האחרונות חל אצלנו שיפור ניכר בתחום. בכל פרוייקט יש סעיף "בצ"מ" – בלתי צפוי מראש, סעיף אשר יכול להגיע בתחילת הפרוייקט למאות מיליוני שקלים והוא הולך ומתכווץ ככל שהפרוייקט מתקדם והסיכון יורד – בקו הרכבת לירושלים למשל למשל עומד סעיף זה על כמיליארד שקלים".

      ברכבת הוסיפו עוד כי לא כל החריגות נובעות מליקוי תכנון – אלא גם מגורמים אחרים כמו הפרדות מפלסיות ורכש נייד.

      "כיום ניהול הסיכונים מוקפד יותר מבעבר – וחברת בקרה אמריקאית בשם P.B בודקת אותו באופן צמוד", הוסיף רביד.