האור בקצה המחלקה

לאנשים יש סיבות שונות וטובות לחכות ליום שישי. בין אם זה היום של המנוחה או היום של הסידורים, או פשוט היום שלפני שבת, לא במקרה אין לנו בז'רגון- "שביזות יום ו'...".
גם לילדים המאושפזים במרכז הרפואי "שניידר" בפתח תקווה, ובמחלקת הילדים בבית חולים "מאיר" בכפר סבא, יש סיבה טובה לצפות לסוף השבוע. לא, לצערנו זה לא היום בו הם תמיד מחלימים ומשתחררים, אבל כן, זה היום בו מגיעים מתנדבי "פרויקט סאנשיין" ומאפשרים להם לשכוח, ולו לשעה קלה, את מצבם.

"פרויקט סאנשיין" כשמו כן הוא, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם במטרה להאיר, ולו במעט, את שגרת יומם של ילדים ומשפחותיהם, בזמן אשפוזם בבית החולים. מדובר בארגון בינלאומי הפועל בארה"ב, קנדה ואפריקה, ולפני קצת למעלה משנה, נחת בישראל. "את הפרויקט יזם בחור אמריקני בשם ג'וזף ווילגוס שהחל את דרכו כליצן בבתי חולים בניו יורק" מסביר יובל פסוב, יושב ראש הארגון בישראל. "בשנת 1998 הוא הקים את עמותת "פרויקט סאנשיין", וכיום מונה הארגון כ-15,00 מתנדבים, בלמעלה מ-150 בתי חולים ומרכזים רפואיים בעולם".

ואיך גם אנחנו עלינו על המפה?

"אני מהנדס ביו רפואי בהכשרתי ופגשתי את ג'וזף לפני שלוש שנים באיזה כנס מקצועי בארץ. הוא סיפר לי על הפרויקט והציע לי להתחיל אותו כאן. במסגרת העבודה הסתובבתי בבתי חולים, הכרתי את המחלקות, הסברתי לנוגעים בדבר על הפרויקט ולפני שנה וחצי הוא קרם עור וגידים".

עד ליום תחילת הפעילות הצליח פסוב לגייס כ- 75 מתנדבים, בגילאי 25-40, מתחומים שונים: עו"ד, רואי חשבון, הנדסה, פרסום, טלוויזיה ועוד. כל אחד מהם, כולל פסוב עצמו מתפנה, כאמור, בימי שישי, מעיסוקיו האישיים, לובש את החולצה הצהובה של העמותה ובעיקר לובש על פניו חיוך גדול "אנחנו לא ליצנים רפואיים מקצועיים", מבהיר פסוב "כל אחד מתחבר לפעילות בהתאם להכשרתו ואישיותו. אנחנו מסתובבים במחלקות בסביבות ארבע שעות, ובהתאם לגיל הילד מתאימים את הפעילות".

כשפסוב אומר "להתאים את הפעילות" משמע מגוון לא מבוטל של אטרקציות לבידור הילדים. "אנחנו מגיעים לתינוקות מגיל ינקות ועד ילדים בני 18 ומציעים להם הפעלות בהתאם. משחקי חשיבה, יצירה לילדים, הכנת שעורי הבית, יש לנו ערכת קסמים, ועוד ועוד. אחרי שבוע שלם בעבודה זה כיף לעשות בלונים בצורות כלב וחתול ולשמח הורים וילדים", הוא מודה.

מה ה"להיט" שלכם?

"יש לנו עגלה שדומה לעגלת תרופות, אבל במקום תרופות היא מלאה הפתעות. אבל העניין הוא לא רק המתנות עצמן אלא מה המתנדב עושה איתם. אם מתנדב מעניק לילד סל קליעה הוא כבר יזום טורניר משותף... יתרה מכך, יש פעמים שכל הילדים יוצאים מהחדרים שלהם והופך להיות בלגן במובן החיובי של המילה, גם הרופאים מצטרפים. אנחנו נשחק, למשל באולינג באמצע המחלקה, וכולם משתפים פעולה. מכיוון שעל פי רב כל ילד ספון במיטתו, לפעמים, בזכות הפעילות, הילדים מכירים אחד את השני. גם אחרי שאנחנו הולכים, הם משחקים יחד בסוף השבוע עם הדברים שהם קיבלו".

אפרופו סוף שבוע, למה שישי?

"לקחנו לעצמנו את ימי שישי אחרי שמצאנו שזה היום היחיד שאף אחד מהעמותות השונות לא עובד בו. כנראה קשה להשיג ליצנים רפואיים ביום שישי ומבחינתנו זה יתרון שאין כפילות. אנחנו נמצאים שם בשביל הילדים בלי שלפנינו או אחרינו מגיעה עוד קבוצה. גם למתנדבים, שמרביתם עובדים, יותר נוח להתפנות ביום שישי".

אבל יום שישי אתה יודע...

"לא פעם המתנדבים הם בגיל של ההורים ויוצא להם לדבר איתם, וההורים עצמם לא מבינים איך ביום החופשי אנחנו מגיעים לכזה מקום. אבל הפידבק שאנחנו מקבלים גם מההורים וגם מהילדים מצדיק את זה. לראות ילד יוצא לרגע משגרת הלחץ, שוכח היכן הוא נמצא ופשוט עושה ג'אגלינג, שווה את הכל".

פניות ליובל פסוב yuval@projectsunshine.org.il