"פחד אינו מניע מומלץ בעבור מנהיגים. אירן היא מדינה יחסית חלשה וקטנה ויכולותיה מוגבלות. היחסים של סין עם העולם חשובים הרבה יותר מבחינה היסטורית מאשר הסוגיות האירניות עימן אנו מתמודדים כיום", אמר הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקאי האגדי, בראיון לכתב העת הגרמני "דר שפיגל".
קיסינג'ר התייחס לאי היציבות השוררת באירן מאז נערכו הבחירות לנשיאות ב-12 ביוני. בחירות שנויות במחלוקת, שגררו גל מחאה נרחב נגד המשטר. "עומדות בפנינו שתי אפשרויות", העריך קיסינג'ר. "או שנגיע להסכמה עם אירן או שיפרוץ סכסוך. בתור חברה דמוקרטית, איננו יכולים להצדיק סכסוך לעם שלנו אלא אם כן אנחנו יכולים להוכיח שעשינו מאמץ רציני כדי להימנע ממנו. אינני חושב שעלינו לעשות את כל הפשרות כדי להימנע מסכסוך, אך אנו מחויבים לשטוח רעיונות שהעם האמריקאי יכול לתמוך בהם. המהומות בטהרן צריכות להמשיך עד מיצוי לפני שניתן יהיה לבחון את כל האפשרויות", הוסיף.
קיסינג'ר התייחס גם למצב במזרח התיכון ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. כשנשאל מה דעתו על הלחץ שמפעיל נשיא ארה"ב ברק אובמה על ישראל בנוגע להקפאת בניית ההתנחלויות בגדה והכרה במדינה פלסטינית עצמאית, ענה המדינאי הוותיק: "התוצאה של הלחץ תהיה פתרון של שתי מדינות לשני עמים. נראה כי קיימת הסכמה מהותית לגבי גבולות מדינה פלסטינית. כעת השאלה היא כיצד מיישמים הסכמה זו ומהם שלבי המשא ומתן, דברים שלא ניתנים להנחה מתוך נאום בודד, כדוגמת נאום אובמה בקהיר".
"הזדמנות מצוינת לדיפלומטיה"
קיסינג'ר הוסיף כי לדעתו, אובמה דומה לשחקן שחמט שפתח את המשחק במהלך בלתי צפוי. "עליו לשחק עם כמה מתחרים בו זמנית אך עדיין לא התקדמנו מעבר למהלך הפתיחה. אם אובמה רוצה לשכנע את העולם האיסלמי שאמריקה אימצה גישה פתוחה לדיאלוג ואינה נחושה בדעתה להשתמש באפשרות הצבאית כאפשרות היחידה שלה, אזי מהלך זה טוב מאד", אמר.
בנימה פילוסופית יותר, הודה קיסינג'ר כי שלום בר קיימא ומתמשך בין מדינות הוא אף פעם אינו מצב נורמלי, פשוטו כמשמעו. "שלום מתמשך הוא מורכב יותר משאנשים מבינים. זוהי לא אמת היסטורית אלא יישום השקפה מדינית. אידיאליזם יכול להוביל למלחמה, כפי שקרה אחרי חתימת הסכם ורסאי והתפרקות המדינות הגדולות באירופה למדינות קטנות. קריאתו של הנשיא ווילסון להגדרה עצמית של עמים היתה אידיאל שלא עמד בפני המציאות הקשה של הפרדה בין הלאומים השונים שהיו כה מעורבים זה בזה במשך מאות".
קיסינג'ר הסביר גם את ההבדל בין הסכסוכים באירופה בתחילת המאה ה-20 והסכסוכים מולם אנו מתמודדים בעולם של היום. "בעבר, המנצח היה מבטיח לעצמו יתרון כלשהו על ידי הניצחון. כיום, השלכות של סכסוכים אינם מטיבים עם אף צד. סכסוך בין ארה"ב לסין, לדוגמה, יזיק לשתי המדינות. אני סבור שלאובמה יש הזדמנות יוצאת דופן ליצור מדיניות חוץ אמריקאית שוחרת שלום. איני רואה סכסוכים בין מעצמות גדולות כגון רוסיה, סין, הודו וארה"ב, שיצדיקו פעולה צבאית. יש כיום הזדמנות מיוחדת למאמצים דיפלומטיים. בנוסף, המשבר הכלכלי אינו מאפשר למדינות להקצות משאבים לטובת סכסוך צבאי. אני, באופן אישי, יותר אופטימי כיום מאשר הייתי לפני שנים".
הנרי אלפרד קיסינג'ר (1923) הוא מדינאי ומומחה ליחסים בינלאומיים וחתן פרס נובל לשלום. קיסינג'ר כיהן כראש המועצה לביטחון לאומי בארה"ב, ומזכיר המדינה במהלך ממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. לאחר התפטרותו של ניקסון עקב פרשת ווטרגייט המשיך בתפקיד תחת הנשיא ג'רלד פורד.