"עצוב לי שליהי גלוזמן יכולה לשבת לידי בבית קפה"

"מאז הרצח יש מאיה שונה, עם השקפת עולם פסימית והרגשה שצריך להמשיך ולחיות עם חוסר מזל", כך מספרת מאיה שטיירמן, אחותו של אסף שטיירמן ז"ל שרציחתו על ידי רעי חורב זיעזעה את המדינה. אסף נרצח בהיותו בן 18, לפני חמש שנים ויום – ב-4 בדצמבר 1996. גופתו נמצאה בדיוק לפני חמש שנים, ב-5 בדצמבר 1996.

משפט הרצח של אסף שטיירמן הוא אולי אחד המשפטים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה. הפרשה ומשפטם של חורב (שהורשע ברצח) וסיגלית חיימוביץ' (שמשפטה עדיין מתנהל) מסוקר בהרחבה בתקשורת, וזוכה בהתאם להתעניינות הציבור. אתמול התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב יום דיונים שגרתי. חיימוביץ' תיארה בקרירות מצמררת את רגעיו האחרונים של אסף, בעוד משפחתו עסקה בסידורי האזכרה במלאת חמש שנים לרצח.

מאיה שטיירמן, אחותו הבכורה של אסף בת ה-25, נמנעה מלשוחח עם עיתונים מאז הרצח. הידיעה על מותו של האח הקרוב לה שינתה אותה לחלוטין. "החיים שלנו השתנו מהקצה אל הקצה. אנחנו השתנינו, הפכנו לאנשים עם פחדים וסיוטים", היא אומרת בראיון בלעדי לוואלה! חדשות. החשיפה הרגשית קשה לה ומידי פעם היא עוצרת, מתחרטת, ומבקשת לבטל הכל. לאחר מלחמה פנימית קשה היא ממשיכה לדבר. "הנוכחות שלו הכי חסרה לי. הפרש הגילאים בינינו קטן וזה נראה כאילו לא היו לי חיים בלעדיו. אם הייתי יודעת למה זה קרה הייתי שלמה יותר עם עצמי".

את רעי חורב היא מכירה היכרות מוקדמת. לפני כשש שנים היא יצאה מספר פעמים עם אחיו הבכור שלמד עמה באותה כיתה. חורב סיפר בעדותו כי כשפגש את אסף ביום הרצח, זיהה אותו וידע שמדובר באח של חברה לשעבר של אחיו. העובדה המצמררת הזאת מותירה את מאיה עם הרבה סימני שאלה. "חשבתי על זה, שחבל שההיכרות שלי עם אחיו לא הספיקה. אני לא בטוחה שהוא לא היה רוצח אותו אבל אולי זה היה לו קשה יותר, לפחות הייתי רוצה שזה יהיה כך".

הסתמיות וחוסר המניע של הרצח, כמו גם העובדה שבוצע בידי נערים בני 17, הביאה רבים לחשוב כי אבדו כל אמות המידה המוסריות. "אני לא אוהבת לעשות הכללות", אומרת מאיה. "אני לא יכולה להגיד שהחברה שלנו דפוקה, אלא שאנשים בחברה פשוט איבדו פרופורציות. מדובר כאן בילדים שההורים שלהם לא חינכו אותם להצבת קווים אדומים. אני חושבת שהם התנתקו מהמצפון והפסיקו להבחין בין רע לטוב. אם ילד בגיל 21 מצטט את התיאוריה של היטלר זה סימן שמשהו לא תקין. גם אני למדתי היסטוריה אבל אני לא יודעת בעל פה את כל התיאוריה".

לקראת מתן גזר הדין הביע חורב חרטה על הרצח וביקש מבית המשפט שלא לגזור עליו מאסר עולם. את בקשתו נימק בעובדה כי הוא אב לילד שיאלץ לגדול ללא דמות אבהית. על בנו של חורב אומרת מאיה: "מה חושבים על בנו של השטן? או שהוא בעצמו שטן או שהוא מסכן. בטוח שמזל גדול אין לו כי אבא שלו רוצח ואמא שלו קורבן של החיים".

למעלה משנה שהיא מסתובבת עם "בטן מלאה" גם על המעורבות הנוספות ברצח: "אני מקווה שסיגלית תקבל גם מאסר עולם אבל לא נראה לי כי היא משוגעת עם תעודות". מאיה התייחסה לקו ההגנה של פרקליטה של חיימוביץ', משה מרוז, הנסמך על אשפוזיה של חיימוביץ' בעבר בבתי חולים בשל בעיה נפשית.

השופטים עדיין צריכים לתת את דעתם על הסכם עדת המדינה שנחתם עם ליהי גלוזמן ושעורר סערה בציבור. בידי השופטים האפשרות לבטל את ההסכם, אם כי מדובר בצעד נדיר. "לדעתי היא חייבת להישפט ואם זה לא יקרה אז זה רע מאוד למדינת ישראל ולאמות הצדק שלה", אומרת מאיה. "עצוב לחשוב שאנחנו יכולים כיום לשבת לידה בבית קפה". בקול נוקשה היא מסבירה כי לא תתפלא אם יוודע גם כיום כי גלוזמן הייתה מעורבת בפרשיית רצח נוספת: "היא קרה ומנותקת מהרגשות שלה, ובוודאי שהיא מסוגלת לרצוח. אני חושבת שכל מה שאנחנו שומעים בבית המשפט (הכוונה לעדויות השלושה, ו.כ.ב) זו לא האמת במלואה. הם מציירים את זה כאילו שזה היה צירוף של נסיבות, לדעתי זה היה מתוכנן וזה עושה את זה הרבה יותר נורא".

ביום השנה הראשון לרצח אסף, מאיה הוציאה לאור ספר שירים פרי עטו: "הדפסתי את השירים ואח"כ הלכתי עם חברה וצילמנו אותם במשך שעות לכמה עשרות עותקים. רציתי שזה יהיה משהו שימלא אצלי חלל. משהו שינציח את אסף". את הספר היא העבירה למספר זמרים שאסף אהב, כמו שלמה ארצי וארקדי דוכין, בתקווה שהם ילחינו את אחד השירים, אולם הם לא יצרו עמה קשר מאז. "אין לי טענות אליהם הם בטח מקבלים מאות ספרים כאלה, אבל אני עדיין מקווה שמישהו מהם יחזור אליי".