החלטת הממונה בעניין הודעת המיזוג שהגישה לפני כ-5 חודשים חברת בראון-פישמן, בעלת השליטה בעיתון "גלובס", לבין חברת "ידיעות תקשורת", המחזיקה במניות העיתון "ידיעות אחרונות", צפויה להתקבל עד סוף השבוע.
ל-Themarker נודע כי עיתון "הארץ" הגיש לאחרונה, לבקשת הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, את עמדתו בנוגע לבקשת המיזוג, והביע התנגדות לאישורו. הארץ סירבו להעביר את הנימוקים המפורטים, אך ציינו כי התנגדותם נובעת בעיקר מהיות שוק העיתונים היומיים מצומצם גם כך ומונה אך ארבע עיתונים - הארץ, גלובס, מעריב וידיעות אחרונות.
ב"הארץ" טוענים כי ריבוי עיתונים משמעו פלורליזם של דעות ופלורליזם מסחרי, וכי מיזוג שכזה עלול לפגוע בפלורליזם.
גם עיתון "מעריב" העביר לפני כחודש לממונה את התנגדותו לביצוע המיזוג. "מעריב", באמצעות משרד עוה"ד ברץ גילת בר נתן, מציין במכתבו לממונה כי הוא "מתנגד בתוקף לאישורה של עסקת המיזוג בין ידיעות אחרונות ובראון-פישמן".
"מעריב" טוען כי כל מיזוג שכזה "טומן בחובו למעלה מחשש סביר לכך שתיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בשוק העיתונות היומית בכלל, ובשוק העיתונות הכלכלית בפרט, וכן בציבור הקוראים".
"לדעת 'מעריב', קיים חשש כבד, כי עסקת מיזוג זו תגדיל משמעותית את הריכוזיות בשוק העיתונות, הריכוזי ממילא, וכן תגביר את החשש להתנהגות מתואמת בין חלק מהשחקנים בשוק זה".
"מעריב" טוען, כי הביטוי הבולט ביותר לריכוזיות בשוק העיתונות הוא בכך שהעיתון הנפוץ ביותר, "ידיעות אחרונות", הוא מונופול מוכרז בתחום. "לריכוזיות זו יש השלכות מרחיקות לכת על השליטה במידע החדשותי היומי המועבר לציבור הרחב מדי יום, על השליטה בעיתונות בתחום הכלכלי, על השליטה ביכולת להבעת דיעה, ביקורת וכד', אשר מרוכזים בידי מספר מועט מאוד של גורמים עסקיים, בעלי אינטרסים כלכליים", טוען "מעריב".
לטענת "מעריב", גם מבלי להכיר את פרטי העסקה הספיציפית שנכרתה בין "ידיעות אחרונות" ופישמן-בראון, ברור שהיא הגדילה, ככל הנראה בצורה משמעותית, את אחזקות בראון-פישמן, הבעלים של "גלובס", ב"ידיעות אחרונות". בהתאמה, גדל גם האינטרס של בראון-פישמן בהצלחת "ידיעות אחרונות".
"הבעלים והמו"ל של אחד העיתונים היומיים - "גלובס", הפך לבעל מניות משמעותי, וכתוצאה מכך גם לבעל עניין בעיתון יומי אחר - "ידיעות אחרונות". אין ספק שבעובדה זו יש כדי להגדיל את הריכוזיות ולהפחית את התחרות בשוק העיתונות, על כל המשתמע מכך", קובע מעריב.
עוד טוען "מעריב", כי מכיוון שעסקת המיזוג יוצרת זהות אינטרסים בין "ידיעות אחרונות" ובראון-פישמן, הרי שיש לה משמעות הרסנית בכל הנוגע לתמריץ התחרות של "גלובס" כלפי "ידיעות אחרונות", וברור כי ההתנהגות התחרותית של "גלובס" כלפי "ידיעות אחרונות" תתמתן בעקבות המיזוג.
מעבר לכך, טוען "מעריב", קיים גם חשש מעשי ביותר לכך ש"ידיעות אחרונות" ו"גלובס" ישתפו פעולה ויחברו את כוח השוק שלהם, באופן שישרת צרכים עסקיים/כלכליים שונים שלהם ויפגע הן במתחרים, הן בספקים, הן במפרסמים והן בציבור הצרכנים - הקוראים.
"מעריב" מציין כי קיים חשש ש"ידיעות אחרונות" ו"גלובס" ישתפו ביניהם פעולה וירכשו את נייר העיתון במשותף מספקי הנייר. שיתוף פעולה כזה, טוען "מעריב", עלול להיות כלכלי ביותר מבחינת העיתונים, אשר יוכלו ללחוץ על ספקים למכור להם את נייר העיתון במחירים נמוכים יותר ממחירי השוק הרגילים בהם הוא נמכר למתחרים.
"מעריב" מציין כי למיטב ידיעתו כבר קיים שיתוף פעולה בין שני העיתונים בתחום ההפצה, וזאת, לטענתו, עוד טרם הגדילה בראון-פישמן את חלקה ב"ידיעות אחרונות", ולפיכך, לאחר הגדלת ההחזקות צפוי שיתוף הפעולה להעמיק ולהתרחב לתחומים נוספים.
"מעריב" מוסיף כי גם בתחום המודעות ניתן לצפות לשיתוף פעולה בין שני העיתונים. מעריב מציין את תחום המודעות הסטטוטוריות, אשר עפ"י מצוות המחוקק מתפרסמות בשני עיתונים יומיים. לטענתו, לאור זהות האינטרסים בין "ידיעות אחרונות" ל"גלובס", ניתן לצפות לשיתוף פעולה בתחום זה, אשר מן הסתם הם יציעו בו "עסקת חבילה" משותפת לפרסום שתי המודעות ב"גלובס" וב"ידיעות אחרונות".
לגבי שיתוף הפעולה האפשרי בתחום התוכן, טוען "מעריב" כי גם כאן יכולים שני העיתונים לחזק אחד את האחר: "ידיעות אחרונות" יחזק את "גלובס" בתחום החדשות הכלליות, וגלובס יחזק את "ידיעות אחרונות" בתחום חדשות הכלכלה, הן על-ידי חילופי כתבות וידיעות, והן על-ידי שימוש משותף בכותבים ובמערכות.
עוד טוען "מעריב" בעניין זה כי מדור הכלכלה של "ידיעות אחרונות" נחשב לחולייה החלשה של העיתון, וחלק החדשות של "גלובס" הינו מצומצם וניזון מציטוטים מעיתונים אחרים, בהם "מעריב". "בהקשר זה ניתן לצפות כי במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה בין העיתונים יחדל "גלובס" לעשות שימוש בידיעות מכל עיתון מתחרה אחר למעט "ידיעות אחרונות".
"מעריב" מציין כי יתרון נוסף שיצמח לעיתונים מהמיזוג הינו הקלה בגיוס כוח אדם, כיוון שיוכלו להבטיח לעובדים הפוטנציאליים חשיפה גבוהה יותר בשני העיתונים.
בתחום המפרסמים טוען "מעריב" כי המיזוג יגרום לגידול בתפוצת העיתונים ובכמות המינויים ויהפוך עיתונים אלו ליותר אטרקטיוויים מבחינת המפרסמים, שיעדיפו לפרסם אצלם בשל שיעורי חשיפה גבוהים יותר וכן בזכות מבצעים והוזלות שיוכלו העיתונים לתת למפרמים.
"מעריב" מציין כי עסקת המיזוג הינה "חלק משיטת פעולה קבועה של "'ידיעות אחרונות'", וכי אין זו הפעם הראשונה בה "מעריב" נתקל "בשיטה הפסולה" בה נקט "ידיעות אחרונות" במקרה זה. לטענת "מעריב", "ידיעות אחרונות" נוקט בשיטה דומה בכל מקום בו הוא מתקשה להתחרות בהצלחה במתחריו בשוק העיתונות במישור זה או אחר.
"במקום לנסות ולהשתפר באותה נקודה או תחום בהם הוא נתקל בקושי או בנחיתות מול מי ממתחריו, בוחר "ידיעות אחרונות" בדרך הקלה ומבצע עסקת מיזוג הבולעת את אחד ממתחריו ומשפרת את מצבו באותו תחום", קובע "מעריב".
"מעריב" טוען, לפיכך, כי
שטרום יודיע בימים הקרובים אם "ידיעות אחרונות" ו"גלובס" יוכלו להתמזג
אמיר הלמר
5.12.2001 / 15:30