"קוראים לי ס', אני בת 14 וחצי וגרה במושב. אמי פנתה אליכם בעבר לאחר שעברתי הטרדה מינית על ידי אדם שהיה חבר משפחה קרוב. מגיל 11, מאז שנפתחה הפרשה ועד היום המשפט לא מסתיים. במשך שלוש שנים אותו בנאדם מסתובב חופשי כאילו שמגיע לו פרס, הוא מערער את ביטחוני בכך שהוא מסתובב חופשי. אני גרה במושב קטן כך שאני נתקלת בו פעמים רבות".
מכתב זה, שנשלח למועצה לשלום הילד, היווה מסמך רקע לדיון בוועדה לקידום מעמד הילד, שהתקיים היום הכנסת. על פי מסמך שהוגש לוועדה, עד סוף השנה צפויים להיחקר 7,500 ילדים מתחת לגיל 14 בגין תלונות על עבירות אלימות ומין, כשברוב המכריע של המקרים מדובר על אלימות שהופנתה כלפיהם מצד מבוגרים זרים או הורים. במקצת המקרים חשודים הילדים עצמם בביצוע העבירות.
הדיון התמקד בעיכוב הרב שנגרם בטיפול בתלונות. לדברי גורמים בפרקליטות, "עיכוב של שלוש-ארבע שנים הוא ממוצע במקרים האלו". מיכה הרן, עובד סוציאלי וחוקר ילדים, סיפר כי טיפל במשפחה מנהריה שעקב אלימות האב ברחו האם והילדים מהבית ועברו לירושלים. רק כעבור חמש שנים ממתן העדות הוא נקרא להעיד במשפט. במקרה אחר העידה ילדה על אלימות מינית מצד אביה. במשך שנה וחצי ממתן העדות התגוררו האב והבת יחד, כשלדברי הרן, נודע לו כי אב מפעיל לחצים על הבת לחזור בה מדבריה.
בינואר 1995 הוקמה ועדה, בראשותה של יהודית קרפ מפרקליטות המדינה, שתעסוק בנושא ותציע שינויים בעניין. על פי ההמלצות המתגבשות בוועדה, ברגע שיוגש כתב אישום בנושא הקשור באלימות כלפי ילדים ושהילד הינו עד תביעה, ייפתח המשפט בתוך 90 יום. בנוסף, נשקלת האפשרות לקבוע מסגרות שונות לקטינים להעיד כגון עדות בטלוויזיה במעגל סגור, או עדות מול שופט בלבד. קרפ ציינה כי במהלך השנים הנטיה בפרקליטות היא לעודד קטינים להעיד ולא למנוע מהם את הדבר בצורה קטיגורית.
למרות שהרוב המכריע של הנוכחים בדיון צידדו בעמדה המבקשת לקצר את התהליכים, נראה כי האור בקצה המנהרה עדיין רחוק. נציג בתי המשפט בדיון הסביר כי בכדי לשפר את המצב יש צורך בתוספת של שופטים ובייעודם למטרה הספציפית. התירוץ הזה כבר נשמע גם בנושאים אחרים, ובדרך כלל הוא זה עיכב ומעכב את קידומם.
האב התעלל, בית המשפט התמהמה, הילדה סובלת
לירון מרוז
5.12.2001 / 15:06