הפעילות העיסקית ממשיכה להתכווץ: האשראי במשק ירד ב-700 מיליון שקל

לראשונה מאז תחילת 2000 נרשמה ירידה בכמות האשראי במשק. בחודש אוקטובר ירדה כמות האשראי במשק ב-724 מיליון שקל, והיא הסתכמה ב-630.4 מיליארד שקל. את הירידה בכמות האשראי ניתן להסביר בהקשחת מדיניות האשראי של הבנקים, וייתכן כי היא מצביעה גם על ההאטה בפעילות הכלכלית המתבטאת בירידה בביקוש להון.

עם זאת, מתחילת השנה נרשם גידול ניכר של 7.3% באשראי הכולל במשק (לפי כל סוגי ההצמדה), כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל. הגידול באשראי מתחילת השנה התבצע על רקע המיתון בארץ, שמקשה הן על הפירמות לבצע גיוסי הון, והן על משקי הבית לממן את פעילותם השוטפת.

את הביטוי לגידול הניכר באשראי במשק בשנים האחרונות ניתן היה לראות בדו"חות הכספיים שפרסמו הבנקים ברבעון השלישי של השנה, בהם הם ביצעו הפרשות גבוהות לחובות מסופקים, דבר שפגע בריווחיותם. גם בבנק ישראל מודאגים מהגידול הניכר באשראי, והפיקוח על הבנקים הורה לבנקים לבצע הפרשות מוגדלות לחובות מסופקים.

מהנתונים עולה כי בתחילת 2000 עמד האשראי במשק על 533.2 מיליארד שקל, כך שבמשך תקופה זו חלה עלייה חדה של כ-18%. בעשור האחרון גדלה מאוד כמות האשראי שנתנו הבנקים לציבור, מרמה של 96.7 מיליארד שקל בסוף שנת 1991, ל-630.4 מיליארד שקל כיום - גידול ניכר של 550%.

מנתוני בנק ישראל עולה כי מרבית האשראי הינו צמוד מדד, והוא הסתכם ב-252.6 מיליארד שקל בחודש אוקטובר. האשראי הלא צמוד הסתכם בחודש אוקטובר ב-178 מיליארד שקלים. מתחילת 2000 גדל האשראי צמוד המדד ב-9%, ואילו האשראי הלא צמוד ב-29%. האשראי שהציבור נטל במט"ח עמד באוקטובר על 131 מיליארד שקל, גידול של כ-13% מתחילת השנה, ושל כ-25% מתחילת 2000.

מהנתונים שפירסם בנק ישראל עולה כי הציבור הגדיל את הפקדותיו בפקדונות לזמן קצר בחודש אוקטובר בכ-3.8 מיליארד שקל, והיתרה בפקדונות אלו עמדה על כ223 מיליארד שקל. בכמות הכסף (מזומנים ועו"ש) נשמרה יציבות בחודש אוקטובר והיא עמדה על כ-29 מיליארד שקל.