למען הסר ספק אפתח את המאמר בהבהרה חד משמעית, שמעשיו של טופז ראויים לגינוי חריף. עוד אדגיש, שכמובן כל הפרסומים כולם הם בגדר חשדות בלבד, וטופז זכאי עד שבית המשפט יקבע אחרת.
לטעמי, אדם שכוונותיו אלימות, ואף על פי החשד נקט וארגן פגיעות פיזיות קשות באחרים צריך להיענש בהתאם. את עונשו יקבע בית המשפט, שזו מלאכתו. מוזרה בעיני הטענה שנשמעת לאחרונה, לפיה יש "לרחם על דודו כיוון שהוא לא יציב, נענש חברתית בגלל הפרסום" וכל מיני הסברים תמוהים אחרים. מי שדואג שיכו אישה באכזריות ליד בנה הקטן יקבל את עונשו מבית המשפט בפסק דין ברור, וענישה אחרת אינה ענישה.
אמרתי פסק דין ברור והנה הבעתי עמדה. הבעת העמדה מטרידה אותי. דעתי ניזונה משלל הדלפות מכוונות בעיקר מצד המשטרה של תמלילי חקירות, תאור אירועים, סיפורי אלימות, סחיטה, סמים. כל המרכיבים שיוצרים הד ועניין ציבורי בתקשורת.
מבחינתי התקשורת לא אשמה. שיתוף הפעולה עם הדלפות המשטרה יוצר את הצהוב שגורם לקוראים להתעניין בנושא. אם גורם ממשלתי מדליף באופן שיטתי כל דבר שעולה בחדרי חקירות, והסלב מוסיף שנכנסה בו רוח רעה והוא אומלל אין כלי תקשורת שלא יעסוק בנושא.
לחפות על חולשת המשטרה
קציני המשטרה זוכים לכותרות עסיסיות ומחמיאות, ועלילות טופז מעלות את הרייטינג. קצת מוזרה בעיני האובססיה המשטרתית לפזר מידע, שצריך להיחשף רק בבית משפט. משטרה מתוקנת לא מדליפה מידע על קוקאין וחשד לאפשרות של שבירת עצמות ואיברים. פרשת טופז אינה הפעם הראשונה, שהמשטרה והפרקליטות נוהגות להדליף סיפורים עסיסיים שצריכים להיחשף רק בפני השופטים.
משטרה מתוקנת דואגת להגן על אזרחיה: למנוע פריצות לדירות, לרכב, למכירת סמים, לרמאויות, לאונס, לאלימות קטינים ולתאונות קשות. או במילים אחרות, לאכוף את החוק. במשימות אלו משטרת ישראל לא נוחלת הצלחות רבות, בלשון המעטה. והנה נופלת לפתחה פרשה עסיסית כמו פרשת טופז. המשטרה משקיעה משאבים עצומים, זוכה להצלחה שאפשר למנף לכותרות שמנות על "חקירה מאומצת וזריזה של מיטב חוקרי המשטרה". אחלה סיפור.
השופטים בתוך עמם יושבים
תוך זמן קצר טופז יעמוד לדין. מעשיו מרוחים בצבע עז בתודעת כל אזרח. בית המשפט שידון בעניינו בתוך עמו יושב. הוא קורא עיתון, רואה טלוויזיה, גולש באינטרנט, שומע רדיו ובכל מקום ראה קרא ושמע עשרות פעמים את עלילות טופז. פה ניסיון לדקור, שם בריונים שהתבקשו להשחית פנים בחומצה, גם על ילד מבועת שראה את אימו מוכה באכזריות נוראה, מחשבות על ניסיונות חיסול, שחור משחור. מול בית המשפט יעמוד טופז וסנגוריו יטענו לרחמים. אחד מהסנגורים אמר בתגובתו על חיוכי טופז, שגם אנתוני הופקינס חייך ב"שתיקת הכבשים". פטפוט מזיק מבחינת הסנגוריה.
לעניות דעתי, אין לסנגורים שום סיכוי לזכות בהקלה מינימלית. איני מצר על חוסר האהדה כלפי טופז, אלא על שבמדינת חוק המשפט בפועל כבר התנהל בתקשורת.
אי אפשר להגלות את טופז לבתי משפט במדינות הים, שבהן אינו מוכר ומעשיו אלמוניים לשפיטה. נוהג ההדלפות המשטרתי יימשך כרגיל, במיוחד שמדובר בסלב ובאפשרות המדומה להציג משטרה יעילה וחוקרת. החום ולחות הקיץ המעיקים לא יצטננו עם אבטיח וגבינה בולגרית. הם מעניינים יותר עם סיפורי טופז המזוויעים ומשטרה שמפמפמת את כל המידע במקום להציגו רק בבית משפט.
* הכותב הוא חבר סגל המרכז ללימודים אקדמיים.