הבית שלנו קטן וירוק

הבית מלווה את האדם כמעט משחר ההיסטוריה, ואם להיות מדויקים יותר, מאותו רגע קסום בעבר שבו למד לביית בעלי חיים ולעסוק בחקלאות. הבתים הראשונים, מטבע הדברים, נבנו באמצעות החומרים הטבעיים אותם ניתן היה להשיג באותו אזור: עץ, קש, טיט, עורות וכדומה. הם כללו ברוב המקרים חדר אחד בלבד ששימש את כלל המשפחה, בעיקר ללינה בלילה או למחסה בתנאי מזג אוויר קיצוניים, ומרבית חייהם של בני האדם עדיין התנהלו בחוץ, בטבע, בשטחים הפתוחים, והאינטראקציה ביניהם לקחה חלק בכיכר המרכזית.

כמה אלפי שנים אחר כך, אנו עומדים בפני סטטיסטיקה הקובעת כי האדם המערבי מבלה 90% מזמנו בתוך מבנה זה או אחר, ורק 60 דקות ביום בממוצע בחוץ. אנו מתגוררים בבתים המכילים יותר מ 60,000 כימיקלים שונים, שרק השפעתם של 10% מהן ידוע לנו, ומירב האינטראקציה שלנו נערכת עם מכשיר הטלוויזיה שבסלון.

את מקור השינוי, מתברר, לא ניתן לייחס לתהליך העיור המהיר שהתרחש עם פרוץ המהפכה התעשייתית. "הבעיות האמיתיות התחילו רק לאחר מלחמת העולם השנייה", מסביר רפי רייש, מנהל אגף בכיר לבניה במנהל לתכנון ומומחה לאדריכלות בת קיימא, "עד לאותה תקופה מרבית הבתים נבנו מחומרים טבעיים והיו מאווררים מאוד, אולם ההתפתחויות הגדולות בתחום הכימיקלים הביאו לשימוש בחומרים סינתטיים, מרביתם כמובן מזיקים, ולבנייה של בתים אטומים".

לא מפתיע לגלות ששנות החמישים של המאה שעברה, האחראיות גם להתפרצותה של מגפת המזון המהיר, הן אלה העומדות מאחורי המעבר למה שניתן לכנותו "בנייה מהירה". באותה מידה, גם לא מפתיע לגלות שאת עקרונותיה של תנועת סלואו פוד ניתן להכיל גם בתחום זה, ותנועת slow home מקיפה סביבה נכון להיום את כל הקשור בבנייה ירוקה ובאדריכלות בת קיימא.

בעבור רבים, צמד המילים בית ירוק, או אקולוגי, עדיין מעלות בדמיון בית חד קומתי הממוקם במצפה מרוחק ובנוי כולו מעשב חיטה. האמת כמובן, רחוקה מכך מרחק רב: "בתים פרטיים מתקשים לענות באמת על ההגדרות הירוקות," אומר רייש, "מדובר בבזבוז של שטחים פתוחים, וקרקעות שלא מנוצלות היטב. בנוסף, בית פרטי הוא בדרך כלל בעל חמישה כיווני אוויר, מה שמאוד מקשה את החימום בחורף ואת הקירור בקיץ. אם תוסיף לכך את העובדה שבמרבית המקרים יש צורך להשתמש ברכב פרטי כמעט לכל פעולה, החל מנסיעה לעבודה וכלה בקניות בסופר, אז מהר מאוד תגלה שכל מי שגר בעיר הוא בסבירות גבוהה ירוק יותר. בנייה ירוקה אמיתית, לצורך העניין, צריכה להתחיל ברמת השכונה".

החיים בבית ירוק מתחילים אם כך בשאלות הפשוטות ביותר שכל אדם צריך להפנות לעצמו: האם מקום עבודתי נמצא בקרבת אזור המגורים? האם קיימת תחבורה ציבורית נאותה? האם קיימים שטחים פתוחים וגנים ציבוריים בהם נוכל אני וילדיי לבלות עם חברינו? וכדומה.

לכל השאלות האלה, מבהיר רייש, יש לתת מענה ברמת תוכנית המתאר. "קשה להטיל על האדם הפרטי את האחריות, זוהי משימה של המדינה והרשויות המקומיות לתכנן ולהקים אזורי מחייה שיתנו מענה לכלל הצרכים הללו. החדשות הטובות הן שקיימת כיום היענות מרשימה של כלל העוסקים בדבר, משרדי ממשלה כמו גם קבלנים, המבינים שהפתרון לבעיות הסביבתיות לא ייתכן ברמה הפרטית ויש צורך בצעדים גורפים יותר, ובהחלטות שיתקבלו תוך שיתוף כלל הגורמים האחראים, כפי שנעשה בפלטפורמה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה".

למרות האמור, מבקש רייש להדגיש, אין בכך כדי לפגוע בהמשך היזמות הירוקה הפרטית, והוא בהחלט מעודד אותה, עם סייגים מעטים. "חשוב להבין, וזו כבר בעיה של ידע וחינוך, שלא כל טכנולוגיה ירוקה היא גם נכונה לכל בית או דירה. המשטחים הסולאריים למשל לא מתאימים לגג שלא נחשף ברמה מספיקה לאור השמש, או שניתן היה לעשות בו שימוש מוצלח יותר. הבנייה הירוקה היא 80% תכנון מוצלח מבחינת העמדה, חלונות, איטום וכדומה, ורק 20% לערך של חומרים וטכנולוגיות".

הבית הירוק מבקש לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בסביבה ובבריאות הדיירים, וזאת באמצעות שימוש בחומרים טבעיים ככל האפשר ובתכנון עירוני מוצלח. הבית האיטי מבקש לשלב תכונות מתבקשות אלה יחדיו עם הצבתו של האדם ומשפחתו, והאינטראקציה ביניהם, במרכז. באתרtheslowhome.com שמפעיל ג'ון בראון, פרופסור לאדריכלות, ניתן להתרשם מתרגילים מעשיים יומיים, העוסקים בהפיכתו של בית רגיל לבית איטי. התהליך מתחיל במרבית המקרים בשבירה של קירות מיותרים על מנת ליצור חללים פתוחים ומזמינים, ומסתיים בבחירה והעמדה נכונה של הריהוט על מנת שישתף פעולה בצורה מוצלחת עם תוואי הבית. שלושת העקרונות עליהם מבסס בראון את משנתו הם simple, open, light ומטרתם הסופית היא להחזיר לבית את הפונקציונאליות והנוחות הבסיסית, תוך שימת דגש על הצרכים האמיתיים של האדם ועל יכולותיו, כמו גם על התחשבות והשתלבות מקסימלית עם הסביבה.

מאחר ואנו מבלים בבית את מירב זמננו, רצוי לתכננו כך שיתאים לנו בצורה מושלמת, ובראש ובראשונה מבחינת יכולותינו הכלכליות. רצוי לא להשתעבד למשכנתא כבדה שתרבוץ על כתפינו ותכניס לחץ מיותר לחיינו. דירה של חמישים מ"ר שתוכננה כראוי יכולה להעניק תחושת מרחב גדולה, בעוד שדירת 80 מ"ר שדחסו לתוכה 3.5 חדרים משדרת תחושה של קלסטרופוביה קלה.

את מרכז הבית יש להציב בחדר המגורים, גם על חשבון חדרי שינה קטנים יותר, וזאת על מנת לעודד התכנסות של בני המשפחה יחדיו לשיחה או משחק, ממש לפי הדגם הקדום של החיים השבטיים, כאשר הסלון מחליף את כיכר הכפר. במידת האפשר, הסיטו את מכשיר הטלוויזיה ממרכז החדר. העמדתו של הסלון כולו מסביב למכשיר מבטיחה שבמירב המקרים הוא גם זה שייקבל את מרבית תשומת הלב.

מעבר לכך נסו לנצל את הטבע ככל האפשר למטרות תאורה ואוורור ונסו לתכנן ולעצב את הבית בצורה שאינה פוגעת בסביבה ככל האפשר. "ישנן פעולות בסיסיות רבות שכל אדם יכול לעשות על מנת לירק את הבית שלו", מוסיף רייש, "בתור התחלה יש לדאוג לאיטום ובידוד מוצלח של הדירה והבניין, כל תהליך החימום והקירור מתחיל ונגמר בפעולות אלה, וצעדים כאלה, כמו גם מעבר לנורות חסכוניות חוסכים בסופו של דבר אנרגיה רבה, וגם לא מעט כסף. בנוסף, קיימות כיום בשוק חברות שמספקות מוצרים טבעיים לדירה, החל בצבעים לקירות וכלה ברהיטים, לא מדובר כאן רק בעזרה לסביבה, אלא בפירוש בדאגה לבריאות שלנו ושל ילדינו".