שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, חתמו בשבוע שעבר על עסקת חבילה משולשת בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים. לפי ההסכם יופחתו דמי ההבראה של כל העובדים במגזר הציבורי ב-50%. עובדי המגזר הציבורי יקבלו, כפי שהובטח להם בהסכמי העבר, מענק חד פעמי בגובה 36% משכרם החודשי. המענק יינתן על חשבון תוספת שכר של 5%, שהובטחה לעובדים בהסכמים קודמים, וינוכה מתוספת השכר העתידית. זו "תרומתם" של העובדים לעסקת החבילה. ומהו חלקם של המעסיקים ב"עסקת החבילה"? הם זכו לשורה של הקלות וסובסידיות בכ-2.5 מיליארד שקל. כך המעסיקים, באמצעות ממשלתם, מכניסים את ידם הארוכה לכיסיהם של העובדים. עד כאן המדיניות הכלכלית והחברתית של נתניהו פגיעה בשכר והטבות להון.
מדוע המעסיקים מצדדים במדיניות זו? התשובה מובנת. פחות מובן מדוע מי שאמור להגן על האינטרסים של העובדים נותן יד לפגיעה בהם. עיני שב ואמר, שהוויתורים נעשו על מנת לכלול מספר חוקים להגנה על זכויות העובדים דווקא במסגרת חוק ההסדרים המכשיר המרכזי לשליטה על התקציב והמדיניות החברתית-כלכלית, שבידי בעלי ההון וממשלותיהם.
ואכן, שלושה נושאים מרכזיים להגנת עובדים מובאים בחוק ההסדרים: חיזוק הזכות להתארגנות, איסור פיטורי עובד בעת מחלה והחלת חוק קבלני כח אדם על קבלני שירותים. לדברי עו"ד יפעת סולל, שניתחה סעיפים אלה עבור "פורום הארגונים החברתיים לביטול חוק ההסדרים", כותרות לחוד ומהות לחוד. הזכות להתארגנות כבר קיימת בחוק הישראלי.
הבעיה האמיתית אינה בסנקציות שניתן להטיל על מעסיק, אלא בהיעדר החובה לנהל מו"מ קיבוצי. זכות להתארגנות שאין אחריה חובה לשמוע את הארגון ולנהל עמו מו"מ לחתימת הסכם, היא זכות נכה. בניגוד לפרסומים, החובה לנהל מו"מ לקראת חתימת הסכם אינה קבועה בהצעת חוק ההסדרים.
כותרות יפות, חוקים ריקים מתוכן
נושא מרכזי נוסף עניינו איסורי פיטורים של עובד חולה. זהו תיקון חשוב, כיוון שבישראל של שנות ה-2000 אסור לפטר נשים הרות, או עובדים שעוברים טיפולי פוריות, אבל עובדים חולים אפשר לשלוח הביתה בכל רגע נתון. אלא שהצעה המונחת על שולחן הכנסת אינה אוסרת על פיטורי עובד חולה, אלא דוחה את פיטוריו של מי שצבורים לזכותו ימי מחלה.
עניין נוסף שמוסדר בחוק ההסדרים, הוא החלתו של חוק קבלני כוח אדם על קבלני שירותים. מדובר בלקונה בחוק, אולם קריאה בתיקון המוצע מאכזבת. התיקון כולל רק חובת רישוי וחובת הפקדת ערובה. החוק לא הוחל על כל קבלני השירותים, אלא רק על אלה העוסקים בניקיון ובשמירה, זאת למרות שקיימים תחומים רבים הנדחקים לצורת העסקה פוגענית זו ותחומים נוספים מיום ליום (עובדי סיעוד, הסעדה, טכנאי מחשבים, ועוד). התיקון אינו מחיל על קבלני השירותים את החובה הקיימת היום להוכיח את איתנותם הכלכלית, כך שהוא מותיר את עובדי קבלני השירותים ללא ביטחון לתשלום משכורותיהם. מעבר לכל ההקלות האמורות, תמוהה הסכמתה ההסתדרות שלא להחיל על קבלני השירותים את כל הפרק העוסק בזכויות העובדים. בכך הותירה את התיקון כקליפה ריקה.
מגובה כיס העובדים, מאה ימי נתניהו בחברה ובכלכלה הם ימים של פגיעה בעובדים ושל אחיזת עיניים. "ממשלה סופר חברתית" אמר לאחרונה שר האוצר. אמירה קצרה אחת והכוללת לפחות שני שקרים.