מאה ימי חסד?

ממשלת השתיקה והבטלה

ראש הממשלה משחק "בונקר" ורק מנסה להעביר את ימיו בלי מעש. הדר גולדמן חושב שלציבור לא אכפת מכלום. ונתניהו, בתמורה, גם לא עושה דבר

הדר גולדמן
30/06/2009

בתקשורת יש כלל אחד ופשוט - יש רק כותרת ראשית אחת. לכל שר ולכל חבר כנסת יש דובר ויועץ תקשורת, שעל פי רוב תפקידם הוא "לדחוף" ידיעות שיפארו את פועלו של שולחם. ההבדל המרכזי בין נתניהו הראשון והשני הוא השתיקה. נתניהו השני שותק עד כלות כוחותיו. המדיניות הזו התחילה במערכת הבחירות, כשרק אחוזי התמיכה הצונחים גרמו לו לפתוח את הפה ולדבר. בכהונתנו הנוכחית מקיים נתניהו את הפסוק "נוצר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו".

שיאה של ממשלת נתניהו השני הוא אותו נאום שנכפה עליו בבר אילן. נאום שאמר מאום ושכל תפקידו היה להעביר את הכדור למגרשו של האויב, כלומר, אובמה. בכדורגל קוראים לזה להרחיק את הכדור למגרש היריב ומדובר במשחק הגנתי ולא יצירתי, ובעיקר משמים. מהבחינה הזו לא שונה נתניהו השני מקודמיו. הוא ראש ממשלה שחפץ לשרוד. הוא לא יוזם, הוא נטול חזון. הוא אינו מנהיג. הוא לא רבין ולא בגין. יועציו יודעים זאת ולכן אסטרטגיית השתיקה נכונה ויפה לו. כשאין לך מה לומר, תן לאירועים להתנהל. נדבר כשיהיה מה לומר.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל

מי שעושה ומי שלא מדבר

ברק אובמה נכנס לתפקידו כנשיא ארצות הברית תקופה קצרה לפני נתניהו, אך עם זאת נדמה לנו שאובמה נשיא כבר שנה לפחות. אובמה למעשה התחיל את כהונתו עוד לפני שנכנס רשמית לבית הלבן, ואין אבן שהוא לא הפך: בריאות, תעסוקה, עירק, אפגניסטן, פקיסטן, ישראל ופלסטין. נתניהו, לעומתו, טרם התחיל במשימתו וטרם עשה דבר.

אינני זוכר תקופה, שבה התקשורת היתה כל כך עסוקה בכותרות שונות שאינן מבית היוצר של משרד ראש הממשלה: דוד טופז מככב כבר למעלה מחודשיים בכותרת הראשית, השר לשעבר בניזרי נכנס לכלא, שר האוצר לשעבר הירשזון נכנס גם הוא לכלא, אפילו פארה פוסט בחרה טיימינג אומלל למות במקביל למותו של מייקל ג'קסון. וכל זאת על רקע בנקים בסכנה והבחירות באיראן.

נדמה שכוללללם התגייסו לטובת יועצי התקשורת של הממשלה, שבינתיים רוצה שקט על מנת להגשים יעד ענק: להצליח ולהעביר את מופז ולהקתו מקדימה לליכוד. אכן אינטרס לאומי מובהק.

למי בכלל אכפת מה יהיה?

ואנחנו, אנחנו עייפים, יגעים,תשושים, מותשים מתקוות ומייאוש. אנחנו אפאתים. אפאתים לזקנינו הרעבים ללחם, לחינוך אומלל של ילדינו, לאלימות ולסמים, למשפחות הפשע ושאר סלבריטאים, עייפים ממלחמות בתוכינו ועם שכנינו. עייפים מדאגה לילדינו בצה"ל. עייפים מחשיבה מקובעת ולא יצירתית של ימין ושמאל, חילוני ודתי, דיכוטומיה שקיימת רק בכנסת.המציאות אינה מכירה בה. כולנו מתחננים לאלומת אור דקה ככל שתהיה שתחמם אותנו בקיץ המקפיא הזה.

אז בבקשה נתניהו השני, דבר קצת יותר. אפילו תחרטט אותנו. אפילו תביאו את גלעד שליט ולא משנה באיזה מחיר-ודיינו להמון זמן. מבטיח

  • בנימין נתניהו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully