מס בריאות: היכונו לשלם יותר

עובדים המשתכרים פחות מ-2,775 שקל בחודש יחויבו בסכום קבוע של עד 90 שקל לחודש - וכן תוגדל ההכנסה המירבית המחושבת לתשלום המס

רוני לינדר-גנץ
28/06/2009

על שולחן ועדת הכספים מונחת בימים אלה הצעת חוק לשינוי שיטת גביית מס הבריאות שמשמעותה הכבדה ניכרת של נטל המס על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית - עובדים המשתכרים פחות מ-2,775 שקל בחודש יחויבו לשלם סכום קבוע של עד 90 שקל לחודש בגין ביטוח בריאות.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, מדובר בכ-350 אלף עובדים שכירים המשתכרים כיום פחות מ-2,775 שקל בחודש ולפיכך משלמים פחות מ-90 שקל מס בריאות בחודש. את ההצעה מוביל משרד האוצר ואם תתקבל היא צפויה להעלות את גביית מס הבריאות בכ-300-350 מיליון שקל בשנה.

ברפורמה הכלולה בחוק ההסדרים נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יגבה מאנשים עובדים סכום קבוע ("מס גולגולת") של עד 90 שקל דרך המשכורת, בלי קשר לגובה ההכנסה של המבוטח, כלומר - מס רגרסיוי. הסכום המדויק ייקבע על ידי הקופה בה מבוטח העובד, כאשר הקופה רשאית להפחית את הסכום - ובלבד שתגבה אותו סכום מכל מבוטחיה.

סכום זה יחול על הכנסה של עד 2,800 שקל (35% מהשכר הממוצע במשק). עד היום שילמו עובדים שהשתכרו עד 2,800 שקל 3.1% משכרם - סכום פרוגרסיווי שירד עם ירידת השכר. כך, למשל, אדם שמשכורתו 2,000 שקל בחודש ושילם עד היום 62 שקל בחודש מס בריאות, ישלם כ-90 שקל בחודש - כ-50% יותר מהיום. אדם שמרוויח 1,000 שקל בחודש יידרש לשלם פי 3 מהיום - 90 שקל במקום 31 שקל בלבד.

בנוסף, מעבר לשכר של 2,800 שקל ממשיכות להתקיים שתי מדרגות המס הנהוגות כיום, הנגזרות מגובה השכר: על שכר שבין 2,800 ל-4,800 שקל ייגבו 61 שקל (3.1%) ועל יתר השכר (4,800 שקל ומעלה) ייגבו 5%. לפיכך, אנשים המשתכרים יותר מ-2,800 שקל בחודש כמעט לא יחושו בשינוי.

את תוספת ההכנסה ממס הבריאות מתכננים באוצר לחלק בין הקופות (כ-150 מיליון שקל) לתקציב המדינה (150 עד 200 מיליון שקל נוספים). אם תעבור ההצעה, היא תיכנס לתוקף החל מינואר הקרוב.

בסעיף אחר בחוק ההסדרים מוצע להעלות את התקרה לתשלום מס בריאות. לפי ההצעה סך ההכנסה המרבית לתשלום ביטוח בריאות יוכפל מ-38.5 אלף שקל בחודש ל-77 אלף שקל. כתוצאה מכך יעלה מס הבריאות החודשי שמשלמים בעלי הכנסות אלה. גבייה זו מוערכת בכ-200 מיליון שקל לקופת המדינה

בדברי ההסבר להצעת החוק טוען האוצר כי מטרת ההצעה היא לחזק את התחרות בין קופות החולים, ששיעור המעברים ביניהן כיום הוא 1%-1.5% בלבד בשנה. באוצר טוענים כי המבוטחים מתקשים להבחין בהבדלים בין הקופות בתחום השירות, אך יהיה להם קל להבחין בתחרות על המחיר. בנוסף טוען משרד האוצר כי יש בהצעה משום תיקון של עיוות, שלפיו דווקא אנשים שאינם עובדים משלמים תשלום מינימלי של 92 שקל בעוד אדם עובד המשתכר שכר נמוך משלם פחות (62 שקל לבעל שכר של 2,000 שקל).

"הצעה שערורייתית"

ואולם ההצעה וכן ההסבר שמספק לה האוצר מעוררים זעם בקרב רבים במערכת הבריאות ומחוצה לה, בין היתר יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. "סגן השר דבק בעמדתו ומתנגד בתוקף רב לתשלום שעלול לפגוע בשכבות החלשות, ויפעל כדי שהגבייה מהם לא תגדל", נמסר מלשכתו של ליצמן.

פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות, סבור כי "זוהי הצעה שערורייתית - על מזבח קידוש ערך התחרות משרד האוצר מוכן להעלות את המס דווקא לאוכלוסייה העובדת הענייה ביותר. למעשה מסתתר פה מהלך של הגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-300 מיליון שקל שהמממנים העיקריים שלו הם העובדים שהשתכרותם הנמוכה ביותר במשק".

בן נון אינו מאמין כי הצעד יגביר את התחרות בין הקופות: "האם מישהו סבור שקופות יתחרו באמת על תעריף התשלום? גם כיום תשלומי ההשתתפות העצמית המותרים לקופות החולים על שירותים כגון תרופות וביקורים אצל רופא מקצועי הם תשלומים מרביים וקופות החולים לכאורה יכולות לגבות פחות מהתשלום המרבי. אבל בפועל קטנים הסיכויים שקופה תיתן הנחה משמעותית מתשלום זה".

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, סבור שמדובר בצעד בכיוון הלא נכון: "אנחנו בעד תחרות אבל תחרות זה לא להתעלק על אנשים שאין להם. השינוי הזה יגרום רק להחרפת התחרות על הצעירים והבריאים שכבר היום הם הכי מבוקשים, כי הקשישים והחולים לא יעזבו את הקופה בגלל הנחה של כמה שקלים".

דפס גם סקפטי לגבי עומק ההנחה שיוכל להעניק למבוטחיו: "אם הכללית מוותרת על 10 שקלים זה שקול ל-200 מיליון שקל הפסד, שאין עליהם שום פיצוי מהמדינה. הפסד כזה לבטח יפגע בשירות - כלומר, שום דבר טוב לא ייצא מכך".

גם חברי כנסת שעמם שוחחנו מתנגדים נחרצות להצעה. "זו טעות קשה", אומר ח"כ חיים אורון (ג'ומס), ראש שדולת הבריאות בכנסת. "במקום להגביר את התחרות בין קופות החולים האוצר ישיג את מה שהוא באמת רוצה - הקטנת התקצוב הציבורי של המדינה לקופות החולים. התהליך היה צריך להיות הפוך: להגדיל את ההוצאה הציבורית".

ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה): "זו לא הדרך להגביר את התחרות - כי אנשים לא יעברו קופה בגלל הבדל של כמה שקלים, ומי מבטיח שהקופה לא תעלה תוך זמן קצר את המחיר שהורידה כדי למשוך אליה מבוטחים? זה לא ישפר את איכות הטיפול בחולה, זה יגביר את ההוצאות של הקופות על שיווק, ולא יופנה לתחרות אמיתית ורצויה על איכות השירות למטופל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully