פריצת דרך מסוימת הושגה היום במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא המאבק לצמצום הניסויים בבעלי חיים: מרבית דיוני המועצה לאישור ניסויים בבעלי חיים לא ייערכו בחשאיות. בניגוד למצב הקיים, הקהל הרחב יוכל להיות נוכח בדיונים, והפרוטוקולים של המועצה יהיו פתוחים לציבור. כך אמר היום יועץ שר הבריאות, הרב ד"ר מרדכי הלפרין. בנוסף יוכלו שלושת נציגי "האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים" במועצה לאישור ניסויים, לצפות בניסויים. ועדת החינוך תערוך לפחות שני דיונים נוספים בנושא, אחד מהם ייערך בבית חיות מקום אכסנתם של בעלי חיים המיועדים לניסויים.
נושא הניסויים בבעלי חיים עלה לאחרונה לכותרות בעקבות תיעוד ניסוי שנערך בקוף במעבדות האוניברסיטה העברית בירושלים ונחשף בערוץ 2. הדיון בוועדה התקיים בעקבות בקשתם של חברי הכנסת יוסי שריד (מרצ) ואיתן כבל (עבודה). השניים יזמו, כל אחד בנפרד, שתי הצעות חוק בעניין. על פי הצעתו של שריד, יש לשנות את חוקי הפיקוח על הניסויים. כבל מציע לחייב את החברות לציין על מוצריהן האם נערכו ניסויים בחיות לצורך ייצורם.
יותר מ-80 אנשי אקדמיה ואנשי הממסד הרפואי התומכים בניסויים נכחו היום בדיון, ומולם 12 נציגי האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים והעמותה למען מדע מוסרי, המנהלת מאבק משפטי שמטרתו צמצום הניסויים והפיכתם גלויים לציבור. יחסי כוחות דומים קיימים גם במועצה המאשרת את הניסויים: שלושה נציגים לאגודה מול 20 נציגים השייכים לגופים המצדדים בניסויים. בדיון נכחו גם מספר חולים שהעידו כי השיפור במצבם התאפשר באמצעות ניסויים בבעלי חיים.
"הגזע האנושי השתלט על כדור הארץ"
ד"ר אבי רכס, ראש הוועדה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, הסביר בדיון כי עמדת ההסתדרות הרפואית מונעת על ידי שיקולים מדעיים טהורים. "המדע עובד במישורים אתיים, אין לו רגש", אמר. "הגזע האנושי השתלט על כדור הארץ וצריך לעשות ניסויים". רכס טען כי הניסויים נעשים למטרות מחקר בלבד וכי "החוקר לא קם בבוקר וחושב איך אפגע בחיה". הוא הדגיש כי כל התרופות מקורן בניסויים בבעלי חיים וביקש מחברי הוועדה למצוא את שיווי המשקל הנכון בהחלטותיהם.
רבקה מלאכי, חולת פרקינסון, אמרה: "לפני 10 שנים חליתי במחלה. לפני שנתיים השתילו לי אלקטרודה במוח ומאז השתפרה איכות חיי לבלי הכר. אם מתוך רצון שהכלב יחיה כמו בן אדם לא היו עושים ניסויים - אני הייתי חיה היום כמו כלב". ד"ר אלעד פייגין, כירורג בכיר בבית החולים שערי צדק, טען בתגובה כי "אפשר היה להגיע לתרופה לפרקינסון ואולי אף טובה ממנה על סמך מחקרים קליניים בלבד, ללא נסיונות בבעלי חיים".
"הזניה של ערכי המוסר"
עו"ד חגי אשלגי, שייצג בדיון את העמותה למען מדע מוסרי, הדגיש את עמדת העמותה כי מטרת המאבק אינה להביא להפסקה מוחלטת בניסויים בבעלי חיים, אלא למחות על הקלות בה מאושרים הניסויים. אשלגי קבל על כך שהדיונים במועצה לאישור הניסויים מתקיימים בחשאיות מוחלטת. לדבריו, לאחרונה הוחלט כי מי שמוסר מידע לעיתונאי מתוך דיוני הוועדה פוגע בעבודתה ומסתכן בסילוק ממנה.
אשלגי דיבר גם על חוות מזור, המגדלת קופים לניסויים במעבדות ברחבי העולם, בעוד שמדינות רבות אינן מאפשרות לחוות מסוג זה לפעול בתחומן. "זו הזניה של ערכי המוסר", טען.
יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) סיכם את הדיון בכך שהוא "תומך בהמשך ניסויים רפואיים מדעיים בבעלי חיים, אך הנושא ראוי לבדיקה תוך נקודת מבט מאוזנת . אני לא בטוח שהאיזונים הקיימים כיום נכונים ומספיקים".